"אור חדש הופיע על פני תבל" (הגאון מוילנא על תורתו של הרמח"ל)
רב ומקובל איטלקי בן המאה ה-י"ח לסה"נ. בעל שיטה ייחודית וחידושים רבים בקבלה.
את מרבית חייו הקצרים חי הרמח"ל בפאדובה שבאיטליה. הוא היה כותב פורה שהעלה על הכתב קרוב למאה חיבורים, רובם בקבלה. מרבית החיבורים אבדו בעקבות הפולמוס הסוער שעוררו חידושיו הקבליים. ספרו המפורסם ביותר הוא ספר המוסר "מסילת ישרים" שהתקבל בכל קהילות ישראל.
רבותיו של הרמח"ל היו הרב יצחק חיים הכהן (היחכ"ם), ממנו קיבל כנראה את יסודות העברית העשירה שאפיינה את כתיבתו הספרותית, והרב רבי ישעיהו (מהר"י) בסאן, שהקנה לו את יסודות הקבלה. אך את עיקרי תורתו מייחס הרמח"ל להתגלויות א-להיות שהחלו להופיע עליו בהיות כבן 20. בכתביו עסק הרמח"ל בתחומים של עולם הקבלה באופן שלא נעשה לפניו.
הציון המקובל כקבר הרמח"ל נמצא בטבריה עילית, במורד ההר הצופה לעבר הכנרת. במתחם נמצא גם קברו של התנא רבי עקיבא בן יוסף, וכן בית כנסת לתפילה. בשנים האחרונות מתרבות הטענות כי קברו של הרמח"ל הוא בבית העלמין העתיק בכפר יאסיף, סמוך לעיר עכו אליה עלה הרמח"ל באחרית ימיו.
רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל – נולד בפאדובה שבאיטליה בשנת תס"ז (1707 לסה"נ), לאביו יעקב ולאמו דיאמנטה. משפחת לוצאטו הייתה משפחה יהודית חשובה, והיא מתועדת בהקשרים שונים ברישומי הרשויות באותם ימים. סמל המשפחה נמצא חקוק באבן, ובו תרנגול עומד על ענף כשמעליו ירח וכוכבים. בצעירותו למד הרמח"ל אצל הרב המקובל מהר"י (הרב ישעיהו) בסאן. הוא התבלט במהירות כבעל כשרון יוצא דופן וזיכרון פנומנאלי, ואחד מתלמידיו העיד עליו כי בגיל 14 כבר ידע את כתבי האר"י הקדוש בעל-פה.
בראשית דרכו הסתיר הרמח"ל את השגותיו הרוחניות ועומק ידיעותיו. עד הגיעו לגיל 20 התפרסם הרמח"ל בעיקר בזכות חקר הלשון, והפיוטים והמחזות הספרותיים שכתב. כך למשל הוציא הרמח"ל ספר בשם "לשון ישרים" על דקדוק השפה העברית, וכן חיבר פיוטים – בין השאר לרגל חנוכת בית הכנסת בפאדובה. אולם בהדרגה החלו חידושיו להתפרסם. הרמח"ל עמד בראש חבורת לומדים שנקראה "מבקשי השם", והוא עצמו היה לומד תורה בפרישות ומייחד ייחודים עליונים. בלימודו זה היה מתגלה אליו "מגיד" מן השמים ומחדש לו דברים שלא שמעתם האוזן מעולם. בין השאר כתב הרמח"ל "תיקונים חדשים" במתכונת ובשפה דומה לזו של ספר "תיקוני זוהר". תיקונים אלו נוסדו על הפסוק האחרון שבתורה "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל", והם נועדו להשלים את שבעים תיקוני הזוהר שנוסדו על פסוק ראשון שבתורה – "בראשית".
עולם התורה היהודי דאז התמודד עדיין עם שרידי השבתאות ועם הנזק העצום שחוללה משיחיות השקר של שבתאי צבי, ולתורתו של הרמח"ל קמו מתנגדים. בעקבות ההתנגדות הורה מהר"י בסאן לרמח"ל להמנע מפרסום כתביו הקבליים. במשך כמה שנים נמנע הרמח"ל מלכתוב בשפה קבלית, וספריו מאותה תקופה (לדוגמא "דעת תבונות") מתאפיינים בשפה שכלתנית ובסגנון פילוסופי.
כתביו של הרמח"ל הוסיפו לעמוד במרכז תשומת הלב החשדנית של חלק מרבני אירופה, והפולמוס סביבו לא דעך. באחד מכתביו נמצאו שוב רמזים ורעיונות קבליים שנחשבו כהפרה של הסיכום שהושג עמו.
בשהותו בפרנקפורט נקרא הרמח"ל לדין תורה אצל חכמיה, והם הורו לו להישבע שוב שלא יפרסם דבר מכתביו. משערים כי תיבה ובה מרבית כתביו נלקחה ממנו בהסכמתו, והדיינים הורו לקבור או לשרוף את מה שהיה בתוכה. חלק מן הכתבים אבדו לנצח, וחלקם שרדו מעותקים שנעשו קודם לכן על-ידי תלמידיו.
לאחר העמדתו לדין לא חזר הרמח"ל לאיטליה, ובשנת תצ"ה (1735 לסה"נ) הגיע לאמסטרדם והחל לעסוק שם בליטוש יהלומים. הוא המשיך ללמוד וקיים חלופת מכתבים ענפה עם תלמידיו באיטליה, ממנה משתמע כי הוא מקבל את שרפת ספריו כגזרה משמים. בתקופה זו הוציא את ספר "מסילת ישרים" – ספר הכתוב בשפה שווה לכל נפש ועוסק בהדרכת האדם ללכת בדרך ישרה. בשנת תק"ג (1743) הגיע הרמח"ל לעכו (בגיל 36) וכעבור שנים אחדות נפטר.
ספר "מסילת ישרים" הפך לאחד מספרי המוסר הנלמדים ביותר בכל קהילות ישראל, ובעקבותיו הלכו והתקבלו במרוצת השנים גם שאר ספריו. המגיד הר"ר דב בער ממעזריטש אמר עליו כי ייתכן ודורו לא היה ראוי עדיין לגילויי תורתו, והגאון מוילנא לבש בגדי חג כשקיבל לידיו את ספרו "מסילת ישרים", ואמר שאילו היה רמח"ל בחיים היה צועד אליו ברגל כדי ללמוד מחכמתו. יש כיום המשווים את כשרונו הלשוני ספרותי לרמתם של גדולי פייטני ימי הביניים, ואפילו רואים בו ממבשרי הספרות העברית החדשה. את כתביו הקבליים ששרדו לומדים כיום בחוגים רבים, מתוך הכרה בתרומתם הייחודית להבנתה של החידה הגדולה – "לדעת הנהגתו של הרצון (הא-להי) העליון".
על אף סמיכותה היחסית של תקופת הרמח"ל לימינו אנו, הרי ששנותיו האחרונות בהן חי בישראל שרויות בערפל. נראה כי הוא ובני ביתו נפטרו באותו פרק זמן בעקבות מגיפה או מחלה מידבקת כלשהי, אולם אפילו לגבי שנת הפטירה ישנן גרסאות סותרות: ישנן עדויות לכך שהרמח"ל נפטר בשנת תק"ד בהיותו בן 37, ולפי עדויות אחרות נפטר שנתיים מאוחר יותר – בגיל 39.
גם לגבי מקום קבורתו של הרמח"ל חלוקות הדעות. דעה מקובלת היא שהרמח"ל קבור בטבריה, בסמוך לקבר התנא רבי עקיבא בן יוסף. הנחה זו מבוססת בעיקר על תעודה שפורסמה לראשונה כתשעים שנה אחרי פטירת הרמח"ל, כאגרת שנשלחה מטבריה ובה כתוב כי הרמח"ל נפטר בעכו והובא לקבורה בטבריה אצל קברו של רבי עקיבא. אך על האוטנטיות של אותה תעודה הועלו כמה סימני שאלה, כי לפי לשון אותה תעודה, הרמח"ל נפטר: "בעיר אק"א סמוך לטבריא, ונקבר בטבריא אצל רבי עקיבא ע"ה", אך באמת מי שגר בארץ ובפרט מי שהתגורר בטבריה, ודאי לא היה כותב כי עכו סמוכה לטבריה. גם צורת הכתיב אק"א במקום עכו, מתאימה רק לאירופאי שמושפע מצורת הכתיב באותיות לעז, ומנסה לתרגם אותן לאותיות עבריות. מלבד זאת העירו כי גם עצם העניין תמוה, כי אם היה הרמח"ל היה תושב עכו, קשה להבין אלו נסיבות הביאו לכך שייקבר בטבריה?
בנוסף לכך העירו כי ישנם תיאורים של נוסעים רבים שביקרו בטבריה מזמן פטירת הרמח"ל ועד שנות העשרים של המאה העשרים, אשר מזכירים את קברו של רבי עקיבא, ואין אחד מהם שמזכיר את קברו של הרמח"ל שלכאורה היה בסמוך לו (וכפי סמיכות המצבות היום). ולא עוד אלא שנמצאו צילומים של קבר רבי עקיבא מתחילת המאה העשרים, מהן עולה כי באותן שנים הייתה שם רק מצבה אחת, היא מצב רבי עקיבא. ומשום כך הוצעה השערה חלופית הקובעת שקברו של הרמח"ל נמצא בכפר יאסיף הסמוך לעכו, שלשם נהגו יהודי עכו להעביר את מיתיהם באותן שנים, וזאת בהתאם לדעה כי עכו עצמה אינה מקודשת בקדושת ארץ ישראל, וזאת לעומת כפר יסיף שנמצא לכל הדעות בתוך תחומי ארץ ישראל. ואכן נמצאה גם תעודה שיש בה עדות ברורה מאותה תקופה ממש, אשר על פיה ניתן להסיק שהרמח"ל אכן נטמן בכפר יסיף וכדלהלן (ויש גם מחכמי הקבלה שבדור זה שטוענים שהמצבה בטבריא אכן איננה מוצבת כלל על קברו האמיתי של הרמח"ל).
קיימת אם כן מצבה (חדשה יחסית) לציון קברו של הרמח"ל בטבריה בסמיכות למצבתו של רבי עקיבא. על מצבה זו נכתב: "פה נטמן איש אלוקים קדוש רבינו משה חיים לוצאטו זצ"ל, נפטר כ"ו אייר תק"ו". מצבה זו הנה חלק ממתחם קבר רבי עקיבא בחלק העליון של העיר טבריה, והמקום משמש כמקום תפילה.
מאידך קיימת מצבה אחרת של הרמח"ל שנמצאת בכפר יאסיף, סמוך לקברו של הרב משה מלכי. הרב משה מלכי היה גיסו של רבי משה חגיז שהיה מראשי המתנגדים לרמח"ל, אולם קיימת תעודה שהוא עצמו העיד כי פגש את הרמח"ל והתרשם מאישיותו וצדקתו. וכי לאחר פטירת הרמח"ל הוא עצמו טרח והשתדל להביאו "לארץ ישראל" (כלשון אותה תעודה), ואשר בהתאם לנסיבות מתבארת כהבאה לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק בכפר יאסיף. ציון הקבר לפי דעה זו הנו מצבה פשוטה, דומה לחברותיה במרכז בית העלמין העתיק בכפר יאסיף. הגישה אליהן היא רגלית בשביל שאיננו מרוצף. בשנים האחרונות נוסף לוח אבן חדש למצבה ועליו נכתב: "ציון בוצינא חסידא קדישא איש האלוקים משה חיים לוצאטו זצוק"ל".
בקבר דוד המלך הוצבה לאחרונה תצוגת ספר תהילים מהודר שנכתב על גבי קלף. הציבור מוזמן להגיע לראות ולהתרשם!
בשעה טובה, בתום תקופת שיפוצים ארוכה, תיפתח לציבור מערת אליהו הנביא בחיפה החל מיום ראשון הקרוב, יח' בתמוז (תענית י"ז בתמוז), 17.7.22.שעות פתיחת האתר: 7:00 בבוקר עד 22:00 בערב.
ביום שישי הקרוב, פרשת פנחס, 15.7.22, ייסגר מתחם קבר רחל בין השעות 7:00 בבוקר ועד 13:00 אחה"צ בשל ביקור נשיא ארה"ב.לא תתאפשר כניסה ויציאה ממתחם הקבר.מתפללי מניין ותיקין מתבקשים להזדרז…
הערב, אור לי"ח בסיון, יחול יום פטירתו של רבן גמליאל דיבנה, ויימשך גם מחר.רבן גמליאל דיבנה היה נשיא הסנהדרין ביבנה שלאחר החורבן. נצר להלל הזקן וסבו של רבי יהודה הנשיא…
ביום חמישי יט' בתמוז תשפ"ד תתקיים תפילה מיוחדת במערת השונמית בכפר סולם התפילה בהשתתפות הרה"ג הרב גלאי שליט"א האתר הקדוש ידוע כמקום סגולה לחשוכי בנים. הסגולה ידועה כמסורת בת שנים רבות זה כ-50 שנה וכל גדולי ישראל החזיקו בסגולה זו. אף הסטייפלר זצוק"ל ובנו ר' חיים קנייבסקי זצוק"ל היה שולח…
הילולת רבי ישמעאל כהן גדול תיערך השנה בימים ראשון ושני כ"ד-כ"ה בסיון (30.6.24-1.7.24) בציון קברו שבסאג'ור. המרכז הארצי נערך לקלוט את ציבור המתפללים במהלך ההילולה. רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא ששימש בכהונה גדולה בשלהי ימי הבית השני. זכה להתגלות א-לוהית בעת שנכנס לקודש הקודשים להקטיר קטורת ביום…
הילולת ר' יונתן בן עוזיאל הייתה אמורה להתקיים בכ"ה סיון 01-02.07.2024 יום שני ושלישי. בהמשך להודעת מועצה אזורית מבואות חרמון הוצא לאתר צו סגירה והכניסה לא תתאפשר בימי ההילולה. הציבור מתבקש לא להגיע לאתר. ראו צו הסגירה לקבר יונתן בן עוזיאל הדליקו נר לזכר הצדיק בדף הבית והתפללו מרחוק
הילולת דוד המלך נערכת מידי שנה במהלך חג השבועות, יום פטירתו של דוד המלך ע"ה. השנה, תתקיים ההילולה בימים שלישי- רביעי, ה'- ו' בסיוון, 11-12.6.24 בציון קברו בירושלים. המרכז הארצי נערך לקלוט את ציבור המתפללים במהלך ההילולה. ציון הקבר יהיה פתוח כל הלילה בין ימים שלישי לרביעי.
ביום חמישי הקרוב, ערב ר"ח סיון נציין את הילולת השל"ה הקדוש - רבי ישעיהו הלוי הורביץ. בערב זה נוהגים ישראל לעלות לציון השל"ה הקדוש שבעיר טבריה (שבתחם קבר הרמב"ם) ולומר את תפילת הבנים, אותה חיבר השל"ה, לשמירה ולהצלחה של הבנים. לפי השל"ה, בערב ראש חודש סיוון, ניתנת התורה מחדש וזהו…
"משה ואהרון בכהניו ושמואל בקראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם!" הילולת שמואל הנביא תצוין השבוע בימים שלישי בלילה עד חמישי בערב (כח-כט אייר, 4-6.6.24) דרכי הגעה להילולת שמואל הנביא 1. כלי רכב פרטיים יופנו לחניון ההילולה הנמצא ביציאה משכונת רמות לכיוון גבעת זאב. ונסיעה בקו 136 לאתר או דרך…
הילולת הרמחל במתחם קבר ר' עקיבא בטבריה תתקיים ביום ראשון ושני אור לכ"ה אייר 02-03/06/2024
ההדלקה המסורתית בהילולת רשב"י ע"י מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, הרב הראשי לישראל [video width="848" height="480" mp4="https://holy.org.il/wp-content/uploads/2024/05/סרטון-הילולה.mp4"][/video] ההדלקה המסורתית לרגל הילולת הרשב"י במתחם קבר שמעון הצדיק בירושלים תתקיים השנה אי"ה בליל ל"ג בעומר, מוצאי שבת פרשת "בהר", בשעה 22:30 בלילה. ההגעה לאתר באמצעות תחבורה ציבורית בלבד:…
להלן עדכוני פתיחת האתרים הקדושים בחוה"מ פסח: קבר רחל יהיה פתוח רצוף גם מהלך שעות הלילה. קבר רבן גמליאל ביבנה פתוח כל יום עד השעה 20:00 בערב שאר האתרים פתוחים לפי שעות הפתיחה המצוינות בדף האתר עצמו. בברכת חג פסח כשר ושמח!
אירוע הילולת משה רבינו ז' אדר ב', במתחם הרשב"י במירון מבוטל בהנחיית פיקוד העורף בעקבות המצב הביטחוני באזור. מצורפת הוראת פיקוד העורף בנושא