פתיחת שעות האתרים במהלך חוה"מ פסח תשפ"ד - היכנסו לקישור>>
שימו לב: כל השינויים לגבי המקומות הקדושים בעקבות המצב הביטחוני (שעות פתיחה, סגירת אתרים, ביטולי אירועים וכדו') מתעדכנים כל העת באתר.
וחוזר ואומר "מי שענה את אברהם בהר המוריה – הוא יענה אתכם"… והן עונין אחריו "ברוך שם כבוד מלכותו"… וחזן הכנסת אומר להם: "הריעו בני אהרן הריעו"… וכך הנהיג ר' חלפתא בצפורי [תיאור סדר התפילה בתענית ציבור; תוספתא תענית פרק א]
תנא גלילי בדור שלאחר החורבן. אביו של רבי יוסי, ונקרא בפיו "אבא חלפתא".
רבי חלפתא נולד בירושלים בסמוך לימיו האחרונים של בית המקדש. רוב שנותיו חי בציפורי שבגליל, ונחשב לרבה ומנהיגה של העיר. בנו רבי יוסי מילא את מקומו על כס הרבנות, ופסיקותיהם של השניים עיצבו את מנהגי ציפורי.
רבי חלפתא למד יחד עם רבי חנינא בן תרדיון, וכנראה גם עם רבי עקיבא. מתורתו לא הובאו הלכות באופן ישיר במקורות התנאיים (המשנה והתוספתא וכו'), אך יש ממנו עדות שראה את רבן גמליאל הזקן עומד על גבי מעלה בהר הבית לפני החרבן ועל מעשיו באותה עת. וכן יש מסירות של רבי יוסי בנו, על הלכות שפסק למעשה בכמה תחומים. כמו כן מצויות עדויות על פסיקות הלכה שפסק בשאלות שהובאו בפניו בדיני טומאה וטהרה עוד. מעדויות אלו גם עולה בין השאר כי רבי יוחנן בן נורי היה מגיע להתייעץ עם רבי חלפתא בשאלות הלכתיות שהובאו לפתחו.
-
תיאור המקום
קברי רבי חלפתא ובניו נמצאים מדרום לכביש 85, ממערב יישוב כפר חנניה. הצומת הסמוכה מכונה על שמו – צומת חלפתא. המצבות נמצאות תחת כיפת השמים בתחום מתחם בית עלמין, הן מחופות אבן ירושלמית ועליהם כיפה כחולה קטנה.
-
אודות רבי חלפתא ובניו
במקורות התנאים מוזכרים שני חכמים בשם רבי חלפתא: רבי חלפתא איש כפר חנניה, ורבי חלפתא דציפורי. יש המזהים בין שני האישים הללו, אולם סביר יותר כי היו אלו שני חכמים שונים.
משמו של רבי חלפתא איש כפר חנניה הובאה מימרה אחת במסכת אבות: "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה – שכינה שרויה ביניהם". על רבי חלפתא דציפורי ידוע מעט יותר בשל היותו אביו של אחת הדמויות המרכזיות במשנה – רבי יוסי בר חלפתא, הנקרא גם רבי יוסי דציפורי. בין השאר מעיד רבי יוסי על אביו שראה בירדן את האבנים אותן הקים יהושע במעבר הירדן (סוטה ל"ד).
מלבד רבי יוסי היו לרבי חלפתא עוד כמה בנים, ביניהם רבי שמעון בן חלפתא, צדיק ועני שלא רצה להתפרנס מן הצדקה. רבי שמעון היה מקורב לרבי חייא הגדול, והמדרש (ירושלמי ברכות פ"א, א) מספר עליהם כי היו מהלכים בלילה בבקעת ארבל "וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא: …כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת – היא רבה והולכת".
מקומות קדושים באיזור:
המשך קריאה אודות המקום
כפר חנניה נזכר במשנה כגבול שבין הגליל התחתון והעליון. נקרא גם כפר חנן ובערבית – ענאן. ייתכן שמספר מועט של יהודים ישבו במקום באופן לא רצוף גם הימי הביניים, אך בסופו של דבר נטשו אותו ועברו לפקיעין ולמקומות אחרים. בכפר חנניה נמצאו גם שני בתי כנסת עתיקים, אחד מהם מכונה על שמו של רבי שמעון בר יוחאי. במוזיאון בבלגיה נמצא מתקן לנרות ועליו הקדשה בארמית "למקום הקדוש בכפר חנניה".
עדות הקדומה ביותר לביקור בקבר נמצאת בתעודה שנקראת מסע רבי יעקב ברבי נתנאל הכהן. (זמנו המדויק אינו ידוע, אך מתוך תיאורו ברור שביקר בארץ בתקופת הצלבנים (במחצית השניה של "המאה השתים עשרה). והוא כתב כי ממירון עד כפר חנניה ג' פרסאות, וכי במירון קבור רבי שמעון בר יוחאי. והוסיף וכתב: "בכפר חנניה כנסת שלו (=של רשב"י) נחצבה מן ההר, אין כי אם דופן אחת בנוי. ורבי חלפתא עם בנו יש להם ציונים (=כלומר מצבות), ואחרים רבים אינם ידועין (=כלומר יש שם עוד ציונים, לאנשים בלתי ידועים)".
רבי משה באסולה שביקר בארץ בשנת רפ"ב (1521 למנינם) מתאר את ביקורו במקום: "שם התפללתי על קבר רבי חלפתא, והוא במישור, ואילן גדול על קברו".
רבי משה באסולה מספר על סכסוך שהתפתח בין תושבי כפר חנניה (יהודים וישמעאלים) לבין הישמעאלים תושבי פרוד הסמוכה על זכות השימוש במי המעיין שבאזור, "ובא אבא חלפתא בחלום ליהודי אחד תושב כפר ענן" (חנניה) וגילה לו שבקברו נמצאת תיבת נחושת ובה השטר, וכי יוכלו להשתמש בה ולהחזירה אחר כך לקבר. ואכן התעודה נמצאה והוצגה בפני המלך, ותושבי כפר חנניה זכו במשפט. והוא מציין בזמנו כי הרבה אנשים זוכרים את האירוע.
שתי המצבות מציינות לכל בני המשפחה יחד: "קבר רבי חלפתא ובניו (רבי יוסי, רבי שמעון)", ובסמוך נמצא עוד ציון אחד ללא חיפוי אבנים, ועליו נכתב: "רבי שמעון בן חלפתא". במקום פינת צל ושולחנו ישיבה, והוא סמוך מרחק הליכה מהכביש. המתחם מוקף בגדר נמוכה והכניסה אליו דרך שער מקושת. במתחם נמצאים גם קבריהם של רבי חנניה בן עקשיא, רבי אליעזר בן יעקב ואביו רבי יעקב.