קבר התנאים שמעיה ואבטליון

על פי מסורת חז"ל היו שמעיה ואבטליון גרי צדק, מבני בניו של סנחריב מלך אשור. שמעיה היה נשיא הסנהדרין, ואבטליון – אב בית הדין. הם חיו בירושלים בתקופת הזוגות בשלהי מלכות החשמונאים, ותנאים בדורות מאוחרים יותר מוסרים בשמם בהלכות תרומה, יום טוב, מקוואות והשקיית סוטה. 

מתקופת הזוגות לא מצינו מחלוקות מלבד המחלוקת על "סמיכה" על גבי קרבן ביום טוב, ואף שמעיה ואבטליון נחלקו בה: "שמעיה אומר לסמוך, אבטליון אומר שלא לסמוך" [משנה חגיגה פ"ב]. בתקופתם החלו המלחמות הפנימיות בין יורשי בית חשמונאי, וגברה מעורבותה של האימפריה הרומית בנעשה בארץ. גם כוחם של הצדוקים עלה והם השתלטו על תפקידי הכהונה, ובתלמוד הבבלי מסופר כי פעם אחת במוצאי יום הכיפורים עזבו רוב העם את הכהן הגדול הצדוקי שיצא מן הקודש והלכו לקראת שמעיה ואבטליון. [יומא דף ע"א ע"ב].