קבר בנימין הצדיק

יש הסוברים שבנימין הצדיק הלא הוא "אבא בנימין" המוזכר עוד כמה פעמים בתלמוד בתור חכם הדורש באגדות בנושא התפילה. בין השאר מובאת מפיו האמירה "אין תפילת של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת". אולם זיהוי זה בין שני האישים אינו וודאי.

כגבאי צדקה, היווה בנימין הצדיק כתובת לכל מי שרצה לתרום מכספו לעניים. בנוסף, היה הוא פונה לאנשים בעלי יכולת כלכלית ומשדלם להפריש מרכושם לטובת מעוטי היכולת. כל מי שהפקיד את כספו אצל בנימין הצדיק ידע כי ייעשה בכסף שימוש הגון, וכל עני שדפק על דלתו ידע כי בנימין יעשה ככל שביכולתו כדי לעזור לו. פעם אחת דפקה על דלתו אלמנה אחת ולה שבעה ילדים. קופת הצדקה הייתה ריקה לגמרי ובנימין לא ידע כיצד לעזור לה. התחננה האישה לפני בנימין ואמרה לו: "אם אין אתה מפרנסני, הרי אישה ושבעה בניה מתים". הוציא בנימין משארית כספו שלו ומסר לאותה אישה, והלכו היא ובניה והחיו את נפשם. לימים חלה בנימין במחלה קשה. על פי המסופר בתלמוד (בבא בתרא י"א) באו מלאכי השרת לפני הקב"ה ואמרו לפניו: ריבונו של עולם, הרי ידוע כי כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. והנה בנימין, הרי קיים לא נפש אחת אלא שמונה – אותן שמונה נפשות של האלמנה וילדיה, וכי כך יעלה בחלקו שימות ממחלתו בלא עת? באותה שעה נחתם דינו של בנימין לחיים, והוסיפו על שנותיו עוד עשרים ושתיים שנה, לקיים מה שנאמר "וצדקה תציל ממוות". 

על-פי המסורת, יום ההילולה של בנימין הצדיק הוא ב-כ"ט אב, ערב ראש חודש אלול.

נוהגים להרבות בצדקה לכבודו של בנימין הצדיק שהתפרסם במצוות הצדקה, ומתפללים לאריכות ימים ולרפואה שלמה "בסוד וצדקה תציל ממוות".