פתיחת שעות האתרים במהלך חוה"מ פסח תשפ"ד - היכנסו לקישור>>
שימו לב: כל השינויים לגבי המקומות הקדושים בעקבות המצב הביטחוני (שעות פתיחה, סגירת אתרים, ביטולי אירועים וכדו') מתעדכנים כל העת באתר.
המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים מברך את כל בית ישראל בחג שמח ומועדים לשמחה!
אמר עולא אמר חנינא: "…ולא עוד, אלא כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי – הלכה כמותו". [מנחות דף ל' ע"א]
רבי שמעון שזורי היה תנא גלילי בתקופה שלאחר מרד בר-כוכבא. תלמידו של רבי טרפון.
הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה כתב שהכינוי "שזורי" ניתן לרבי שמעון זה, על שם מלאכתו (שזירת חוטים וחבלים), וכפי שמצינו בתנאים אחרים כמו נחום הלבלר. אולם מסורת ארץ ישראלית קדומה קובעת כי הכפר הערבי "סאג'ור" שבגליל, הוא מקום שנקרא בתקופת המשנה "שזור", וכי רבי שמעון שזורי שקברו נמצא שם, נקרא בכינוי "שזורי" על שם מקום מגוריו.
בצעירותו עוד הספיק רבי שמעון שזורי ללמוד אצל רבי טרפון בלוד. מצויה בתוספתא עדות שלו בנוגע להלכה שהובאה לפניו בדיני תרומות ומעשרות, אשר אודותיה אמר: "ובאתי ושאלתי את רבי טרפון" [תוספתא דמאי פ"ה].
מוצאו היה ממשפחה גלילית, וכפי שאמר: "מבעלי בתים שבגליל העליון היו בית אבא" [תוספתא בבא קמא פ"ח]. ואפשר שגם חזר לגליל שהפך בסוף תקופת המשנה למרכז שבו פעלו גדולי החכמים בפרט לאחר מרד בר-כוכבא.
במשנה ובברייתות נמסרו משמו עשרות הלכות. ובגמרא במסכת מנחות (דף ל' ע"ב) מובאת דעה אשר על פיה: "כל מקום ששנה רבי שמעון שזורי – הלכה כמותו".
-
תיאור המקום
קבר התנא רבי שמעון שזורי נמצא כאמור בכפר סאג'ור שבגליל, אשר אותו זיהו קדמונים עם מקום שנקרא בתקופת התלמוד: "שזור" (אם כי במקורות התלמודיים לא נמצא שם כזה כשם מקום, ורק על פי כינויו של התנא רבי שמעון שזורי ניתן להבין שהיה מקום שנקרא בשם זה).
הקבר נמצא לא רחוק מקברו של התנא רבי ישמעאל כהן גדול. הקבר נמצא בשטח פתוח בפאתי הכפר, והציון הוא מעין מבנה נמוך מחופה אבן. תלמיד הרמב"ן שביקר בארץ שנים אחדות אחרי פטירת הרמב"ן (בתחילת המאה הארבע עשרה למניינם) כתב: "מעכו לשזור כארבע פרסאות, שם ר' שמעון שזורי ע"ה. סמוך לכפר בשיפוע ההר, ורחוק ממנו מעט בהר אחר, ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול שהיה מעשרה הרוגי מלוכה".
מקומות קדושים באיזור: