רב המנונא נולד בבבל ועלה ממנה לארץ ישראל. בשמו מרומזת המילה "דג" (נונא בארמית), אות ומופת לידיעותיו בים החכמה העליונה שמעלמא דאתכסיא. נשמתו הוסיפה להתגלות לחכמי הזוהר אף לאחר מותו, וכמה חידושים נפלאים נמסרו להם גם משמו של הינוקא שהיה בעצם בנו. 

תורתו של רב המנונא היא מקור לתובנות, לפסקי הלכה ולמנהגים רבים. בין השאר הנהיג רב המנונא להזמין את האושפיזין – שבעת הרועים – להתארח בכל יום בסוכה. הוא אף הנחיל את מנהג הטבילה בכל ערב שבת, והיה שמח בקדושת הנשמה היתרה שהייתה מתגלה בו לאחר טבילה זו. בכתבי האר"י מוסבר כי רב המנונא הוא ניצוץ מנשמתו של משה רבנו. הוא היה בין היחידים שידעו לברר את סודות התורה אפילו ממילי דשטותא – דברי שטות שנראה כי אין בהם ממש.