banner icon

קבר יונתן בן עוזיאל (רבי)

Line
banner icon

"שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן… גדול שבכולן – יונתן בן עוזיאל"

תנא מן המאה הראשונה לסה"נ, תרגם לארמית את ספרי הנביאים. תלמידו של הלל הזקן

יונתן בן עוזיאל חי ופעל בשלהי תקופת בית המקדש הראשון. היה תלמידו של הלל הזקן. כתב את התרגום לארמית של ספרי נביאים, תרגום שהפך יסוד להבנת דברי הנביאים והתקבל בכל ישראל. 

בניגוד לתרגום אונקלוס על התורה, תרגומו של יונתן לנביאים חורג מן הפשט. הוא מרחיב בביאורים ומשלב רעיונות ומדרשים, בעיקר בספרי נביאים אחרונים, "כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל" (מגילה דף ג' ע"א).

 

  • תיאור המקום

    ציון קברו של התנא יונתן בן עוזיאל הנו מבנה אבן לבן בפאתים הצפוניים של יער ביריה, בסמוך ליישוב "עמוקה". האתר מתועד כציון קבר כבר מהמאה ה-11 לסה"נ, וכיום הוא מושך אליו עולים רבים, בין היתר כמקום מיוחד לתפילה למציאת זיווג.

  • אודות יונתן בן עוזיאל

    יונתן בן עוזיאל חי ופעל בשלהי תקופת בית המקדש השני. הוא נמנה בין תלמידיו של הלל הזקן, ונחשב לבכיר שבכולם: "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן… גדול שבכולם – יונתן בן עוזיאל…" (סוכה דף כ"ח). בהתאם לכלל בגמרא "גדול מרבן – שמו", אף יונתן בן עוזיאל – כמו רבו הלל הזקן – אינו נושאים בתואר "רבי" או "רבן", מה שמעיד יותר מכל על גדולתם ומעלתם.

    במסכת בבא בתרא (דף קל"ג ע"ב) מסופר כי פעם אחת קיבל לידיו יונתן בן עוזיאל בצוואה נכסים של אב שמנע מבניו את הירושה: "מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה, עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל". שמאי הזקן – בר הפלוגתא של הלל– ניסה לקיים את הצוואה ולהשאיר את הבנים בחוסר כל, אולם יונתן מצא דרך מחוכמת להחזיר לבנים לפחות חלק מן הירושה, ואמר לו: "שמאי אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי ומה שהקדשתי – אתה יכול להוציא מה שהחזרתי". שמאי נאלץ לסגת מעמדתו.

    יונתן בן עוזיאל נודע יתר מכל בזכות המפעל העצום של תרגום ספרי הנביאים לארמית. כך מתאר זאת התלמוד: "תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרוֹ; …תרגום של נביאים – יונתן בן עוזיאל אמרוֹ מפי חגי זכריה ומלאכי" (מגילה ג'). תרגום יונתן התקבל באופן גורף בכל קהילות ישראל, ובבתי כנסת שנהגו לקרוא בהם תרגום – זהו הנוסח הנקרא בציבור. חלקים מתרגום יונתן אף שולבו בנוסח התפילה, והוא מצוטט בתלמודים, במדרשים ואף בספרות הזוהר כתרגום הבלעדי של ספרי נביאים שבתנ"ך. 

    ככל מעשה תרגום, גם פרסומו של תרגום יונתן לווה בחששות כי הלימוד בתרגום יבוא במקום העיסוק הישיר בפסוקי התנ"ך, או שזרים שאינם ראויים לכך יכירו מעתה את תוכן הפסוקים ויוכלו לעשות בכך שימוש לרעה. מכיוון שיונתן בן עוזיאל שילב בתרגום גם מדרשים וסתרי תורה, נוסף גם החשש מפני חשיפת סודות התורה. על כך אומרת הגמרא (שם): "נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה… יצאה בת קול ושאלה: "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?". עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו והשיב: "אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם". לדבריו, לא עשה זאת מתוך נגיעה אישית אלא לכבוד שמים, "כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל".

     

  • אירועים שנוהגים לקיים באתר

    בט"ו באב, יום המסוגל למציאת זיווגים, מתקיימת במקום הילולה גדולה. במעמד גדולי הרבנים מגיעים למקום אלפי משתתפים להתפלל לזיווג הגון. בכ"ו כסלו, מועד פטירתו של יונתן בן עוזיאל, מתקיימת במקום הילולה נוספת, וכן נוהגים לקיים במקום תפילה מיוחדת בכל ראש חודש. את הציון פוקדים גם בכל יום מבקרים רבים שבאים להתפלל על מציאת זיווג הגון. בשנים האחרונות פשטו שני מנהגים בקרב הפוקדים את קברו. האחד הוא תליית צעיפים, סרטים ופיסות בד על ענפי העצים הסמוכים, והשני הוא השארת פתקים עם שמות ופרטים של הבאים להתפלל למציאת זיווג.

  • סגולות

    העלייה לקבר יונתן בן עוזיאל היא סגולה לזיווג ולהצלחה בחינוך ילדים. 

כתובת והוראות הגעה

עמוקה
מקומות קדושים באיזור:

המשך קריאה אודות המקום

קברו של יונתן בן עוזיאל שוכן בגליל העליון, צפונית ליישוב עמוקה. שמו של המקום נגזר כנראה מהיותו נמוך באופן יחסי להרים סביבו. יישוב בעל שם דומה היה קיים באזור עוד בתקופת התנאים, ומאז התקיימה במקום נוכחות יהודית לסירוגין. באזור הקבר נמצאו גם שרידים של מבנה עתיק גדול, וייתכן כי מדובר בבית כנסת. 

המקום מוזכר לראשונה כבר בכתבי הגאונים כמקום קבורתו של יונתן בן עוזיאל, ובהמשך בכמה ספרי מסעות לארץ ישראל. המקום גם מופיע בציור משנת 1537 המתאר ציוני מקומות וקברים בארץ ישראל.  

דילוג לתוכן