מערת בני רב פפא

רב פפא היה מגדולי אמוראי בבל בדור החמישי, תלמידם של רבא ואביי. רב האי גאון מונה את שמות עשרת בניו: חנינא בר פפא, רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחאי בר פפא, אבא מרי בר פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא. 

נוהגים להזכיר עשרה שמות אלו בעת סיום מסכת, שכן הם מסמלים הצלחה בהנחלת התורה מדור לדור – מאבות לבנים. בתלמוד עצמו ישנן מימרות בהלכה ובאגדה משמם של חלק מהבנים, ואילו הבנים האחרים כלל אינם נזכרים. "האשכול" (הלכות ספר תורה, י"ד) מביא משמו של רב האי עצמו כי ייתכן שלא כולם בני רב פפא הנודע, אף בכל מקרה הזכרתם היא סגולה שלא ישכח מה שלמד.