קבר רבי שמעון בן נתנאל

רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב מבאר ("בני יששכר" חודש אייר) כי עניין "הרואה את הנולד" שרמז אליו רבי שמעון בן נתנאל הוא עניין האור שהאיר בששת ימי בראשית שהיה הולך מסוף העולם ועד סוף, וצפה הקב"ה את הנולד שיהיו בני האדם חוטאים ולכן עמד וגנזו לעתיד לבוא. והיכן גנזו? בתורה. היינו שהדרך הטובה שידבק בה האדם היא להיות הולך ומגלה את האור הגנוז בתורה שאדם יודע כי לא יזכה לו אלא לעתיד לבוא. ר' חיים מוולוז'ין בביאורו למסכת אבות ("דרך חיים") מסביר כי רבי שמעון בן נתנאל כיוון דווקא למידת החסד, שיודע האדם שכל טובה לא צומחת לו כעת כאשר הוא גומל חסד עם הזולת, אולם מי שהוא רואה את הנולד מבין את כוחה של פעולה זו של חסד לעתיד לבוא. בירושלמי (חגיגה פ"ב ה"א) מסופר כי פעם אחת היה ר' אלעזר בן ערך מהלך בדרך ודורש במעשה מרכבה לפני רבן יוחנן בן זכאי. והרגישו רבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל שנעשה רעש גדול בפמליא של מעלה, ועמדו אף הם ודרשו במעשה מרכבה "ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן", ויצאה בת קול והבטיחה להם כי הם מזומנים לחיי העולם הבא.