קבר האמורא רבי הלל

הסמכות לקדש את החודש נותרה זכות בלעדית של ישיבות ארץ ישראל. אף בימים בהם ירדה ארץ ישראל מגדולתה וישיבות בבל עלו כפורחות – היו חכמי בבל כפופים לנשיא ובית דינו שבארץ ישראל לעניין קביעות החודשים והמועדות. על פי רוב שיטות רבותינו הראשונים השתמש רבי הלל האחרון בסמכותו כנשיא כדי לקדש מראש את כל אותם חודשים כפי שיקבעו על-ידי חישוב הלוח שלו. באותם ימים נמסרו סודות חישוב המולד והתקופה ליחידים הראויים לכך, ולכן כללי הלוח שקבע הלל לא ניתנו להיכתב במשך מאות שנים. כללים אלו נותרו סבוכים ונדרשת גם כיום בקיאות רבה באסטרונומיה כדי להבינם על בוריים. ביסודו של הלוח העברי לדורותיו ניצב הצורך לאזן בין שני עקרונות: מחד – "שמור את חודש האביב", היינו שחג הפסח יחול תמיד באביב, ומנגד – "החודש הזה לכם ראש חודשים", כלומר ביסוס מניין הזמן על יחידות של חודשים. העקרון הראשון מחייב היצמדות ללוח השימשי – משך הזמן שבו מקיפה השמש את כדור הארץ, ואילו השני מחייב התחשבות בלוח הירחי – משכי הזמן בהם מקיף הירח את כדור הארץ. מכיוון שכדור הארץ מקיף את השמש ב-365 יום, ואילו מחזור הירח הוא עשרים ותשעה ימים וחצי, הרי שנים עשר מחזורי ירח עומדים על 354 ימים ונוצר הפרש של 11 יום. כדי לפתור בעיה בסיסית זו מעברים את השנה 7 פעמים מתוך 19 ויוצרים שנה שיש בה 13 חודשים במקום 12. החודש אותו מעברים הוא חודש אדר, וכך "דוחים" בכל פעם את הפסח בחזרה לתקופת האביב. בעיה נוספת היא כמובן משך כל חודש בעצמו. מחזור הלבנה הוא עשרים ותשעה ימים וחצי בקירוב, אולם לא ניתן לקבוע את סיום החודש במחצית היום. לכן צריך להחליט באופן שרירותי על שישה חודשים שיהיו בני 29 יום, ועל שישה האחרים – חודשים בני 30 יום. בהתאם לכלל זה אורכם של החודשים הוא לרוב קבוע, למעט שניים – חשוון וכסלו, שיכולים להיות בחלק מהשנים באורך 30 יום (חודשים "מלאים") ובשנים אחרות– באורך 29 יום (חודשים "חסרים"). לעיתים נדרש לשמור על הסדר הקבוע לסירוגין של חודש אחד מלא, והבא אחריו – חסר. גמישות זו בחודשים חשוון וכסלו מאפשרת למנוע מצבים בהם יחול יום הכיפור סמוך לשבת לפניה (יום שישי) או לאחריה (יום ראשון) – בשל קשיים טכניים רבים הנובעים משני ימי שבתון רצופים. גיבושו של הלוח העברי על ידי הלל הנשיא שיקף בקיאות מפליאה במהלכם של גורמי השמים, ואפשר את קיומם של המועדים באופן סדור ואחיד בכל תפוצות ישראל לאורך שנות הגלות.