"הלל אומר הֱוֵי (=הֱיֵה) מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" [אבות פ"א מי"ב]
נשיא הסנהדרין ואבי שושלת הנשיאים. הלכה לדורות נפסקה בשיטתו ובשיטת תלמידיו – בית הלל.
הלל עלה מבבל וקנה לו שם של תלמיד חכם מופלג ומסור. היה תלמידם של שמעיה ואבטליון, ונחשב – יחד עם שמאי – לחותם של תקופת הזוגות. מכונה גם "הלל הבבלי", ובדרך כבוד – "הלל הזקן".
הלל התפרסם במסירותו הרבה למען לימוד התורה. הוא למד באמצעות שבע מידות שהתורה נדרשת בהן – אותה רשימה של דרכי לימוד שהורחבה בהמשך על ידי רבי ישמעאל וכללה לבסוף שלוש עשרה מידות. נודע גם באורך הרוח ובענווה שלו, כמו גם בתקנות שתיקן. הלל הוא פתח את שערי בית המדרש לקהל רחב ומגוון יותר, ודרכיו בלימוד ובפסיקה היו לנחלת הכלל, וכך נקבע לדורות: "אלו ואלו דברי אלקים חיים – והלכה כבית הלל".
מערת הלל ותלמידיו הנה מערת קבורה ביישוב מירון, סמוך לקברו של רבי שמעון בר יוחאי. המערה נזכרת כבר בתקופה קדומה יחסית – במאה ה-11 לסה"נ – בחיבורו של רב אביתר גאון, אחד מאחרוני ראשי הישיבות בבבל. בהמשך מוזכרת המערה בכתביהם של נוסעים רבים, כאשר יש מהם הטוענים כי זהו גם מקום קברו של שמאי – בר הפלוגתא של הלל.
הלל הזקן נולד בבבל לקהילה היהודית הקדומה שהתקיימה שם מאז גלות בבל. על שנותיו הראשונות שם איננו יודעים מאומה, מלבד העובדה כי בשלב מסוים החליט לעלות לארץ ישראל. בהגיעו לארץ התפרנס הלל מעבודת דחק כגון חטיבת עצים. מכיוון שהכניסה לבית המדרש הוגבלה לקבוצת עלית מצומצמת של חכמים, נאלץ הלל השתמש במחצית משכרו הזעום כדי לשחד את שומר הפתח והלה אפשר לו להיכנס. באחד מערבי שבת לא עלה הדבר בידו, אך הוא החליט שלא לוותר על הלימוד ועלה לגג כדי להאזין מפתח הארובה. אותו ליל שבת ירד שלג, והלל קפא ואיבד את ההכרה בראש הגג. כאשר באו שמעיה ואבטליון למחר לבית המדרש הבחינו כי המקום חשוך מתמיד. שנשאו עיניהם וראו את דמותו של הלל מיד נחלצו להורידו משם כדי לחממו, באמרם: "כדאי הוא זה לחלל עליו את השבת". [יומא דף ל"ה ע"ב]
מעמדו של הלל הלך והתבסס. בשנה אחת חל ערב פסח להיות בשבת, ובני בתירא שאלו את הלל כיצד נוהגים דיני הקרבן במצב כזה. הלל הוכיח להם את פסיקתו באמצעות מידות שהתורה נדרשת בהם כגון קל וחומר או מגזרה שווה, אך הם לא קיבלו את הכרעתו עד שהעיד כי שמע הלכה זו מרבותיו שמעיה ואבטליון. [ירו' פסחים פ"ו ה"א]. בעקבות סיפור זה התמנה הלל לנשיא הסנהדרין.
במקום להעמיד שומר על הפתח ולצמצם את מספר הלומדים – גישתו של הלל כנשיא הייתה להרחיב את מספר הבאים בשערי בית המדרש. מסיבה זו הלכו תלמידי בית הלל ורבו על אלו של בית שמאי, ואיתם גם התרבו ההבדלים בפסיקה. אמנם הלל ושמאי נחלקו במשנה בשלושה נושאים בלבד, אולם תלמידיהם – בית הלל ובית שמאי – כבר מוזכרים במאות מחלוקות במקורות התנאים. מחלוקות אלו קשורות קשר עמוק לשאלת דרכי הלימוד הבסיסיות של התורה. במרוצת השנים התקבלה לחלוטין שיטת בית הלל, לאחר שיצאה בת קול ואמרה: "לא בשמים היא (ב"מ דף נ"ט ע"ב)… אלו ואלו דברי אלקים חיים, והלכה – כבית הלל (עירובין דף י"ג ע"ב)". מחלוקת זו הפכה ברבות השנים דגם לתרבות של דיון מכבד למרות חילוקי הדעות: "איזוהי מחלוקת לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי" (אבות פ"ד).
עוד מוסבר כי הלכה נפסקה כהלל מסיבה של הצטיינות מוסרית: "מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו"; לאמור: תלמידי הלל לא הפכו את המחלוקת עילה לסכסוך, ונהגו ענווה וכבוד בתלמידי שמאי. ענוה זו מקורה עוד בהלל הזקן עצמו. התלמוד מספר על שלושה נוכריים שביקשו להתגייר אך הציבו תנאים מקדימים לגיור, וכל אחד מהם – בנפרד – נדחה מהתהליך על ידי שמאי. לעומת זאת אצל הלל הם התקבלו בסבר פנים יפות, ולבסוף התגיירו בהצלחה לאחר שוויתרו על כל תנאי או טובת הנאה שרצו להפיק. "לימים נזדמנו שלושתם למקום אחד. אמרו: … ענוותנותו של הלל קרבתנו תחת כנפי השכינה" [שבת דף ל"א ע"א]. עוד מסופר שם על שני אנשים שהתווכחו ביניהם אם ניתן להכעיס את הלל. הבטיח האחד לחברו סכום של ארבע מאות זוז אם רק יצליח להוציא את הלל משלוותו. הלך אותו אדם וקרא להלל כמה פעמים מבית המרחץ ובפיו שאלה חסרת חשיבות, אך באף אחת מהפעמים לא איבד הלל את סבלנותו אלא ענה באורך רוח, והניסיון – נכשל.
הלל גם תיקן כמה תקנות. המפורסמת שבכולן היא תקנת "פרוזבול", המיועדת להבטיח זמינות של הלוואות גם במהלך שנת שמיטה למרות שבסיום אותה שנה חלים דיני שמיטת כספים. גם המנהג לכרוך יחד מצה ומרור בפסח מקורה בהלל: "כך היה הלל הזקן עושה בזמן שבית המקדש קיים, היה כורך פסח מצה ומרור ואוכלם יחד לקיים מה שנאמר 'על מצות ומרורים יאכלוהו'".
הלל התפרסם גם בהדרכותיו החברתיות הרבות. הוא החשיב מאוד את ערך השלום, ולימד "הווה מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום". בענוותנותו ובמסירותו הצליח לחולל מהפך ששימר את עולם התורה ועיצב אותו לדורות בדרכו של הלל, כפי שזו באה לידי ביטוי אצל תלמידיו חכמי המשנה.
מסורת היא לעלות למערת הלל ותלמידיו בפסח שני, י"ד באייר.
מתחם הקברים בהר מירון זוהה בתחילה דווקא עם קבריהם של הלל ותלמידיו, ורק מאוחר יותר – בעקבות האר"י הקדוש – התרחבה מאוד ההתייחסות לקברו של רשב"י הנמצא בסמוך. המערה היא נמוכה ובעלת פתח כניסה צר, וההגעה אליה היא בשביל היוצא צפונה מרחבת קבר הרשב"י. בכתבי הרבנים והנוסעים חוזר על עצמו תיאור של נביעת מים מתוך המערה, דבר שהתפרש כאות לקבלת תפילות וכסימן טוב לבאות.
בשעה טובה, בתום תקופת שיפוצים ארוכה, תיפתח לציבור מערת אליהו הנביא בחיפה החל מיום ראשון הקרוב, יח' בתמוז (תענית י"ז בתמוז), 17.7.22.שעות פתיחת האתר: 7:00 בבוקר עד 22:00 בערב.
ביום שישי הקרוב, פרשת פנחס, 15.7.22, ייסגר מתחם קבר רחל בין השעות 7:00 בבוקר ועד 13:00 אחה"צ בשל ביקור נשיא ארה"ב.לא תתאפשר כניסה ויציאה ממתחם הקבר.מתפללי מניין ותיקין מתבקשים להזדרז…
הערב, אור לי"ח בסיון, יחול יום פטירתו של רבן גמליאל דיבנה, ויימשך גם מחר.רבן גמליאל דיבנה היה נשיא הסנהדרין ביבנה שלאחר החורבן. נצר להלל הזקן וסבו של רבי יהודה הנשיא…
דוד המלך, מלך ישראל השני אחרי המלך שאול, מלך ארבעים שנה על ממלכת ישראל ובתקופתו ביסס את הממלכה וקבע את ירושלים לבירת הממלכה לעירו- עיר דוד. הוא אבי שושלת המלוכה בישראל ומצאצאיו עתיד לצאת משיח בן דוד. דוד המלך מכונה גם "נעים זמירות ישראל" על שם מזמורי התהילים שהוא מחברם.…
בכל שנה, בערב ר"ח סיון, נוהגים לומר את תפילת השל"ה, שחיבר רבי ישעיהו הלוי הורביץ (השל"ה הקדוש), להצלחה ולשמירה על הבנים. כמו כן, נהגו לעלות בתאריך זה לציון קברו שבעיר טבריה. לפי השל"ה הקדוש, מידי שנה בערב ראש חודש סיוון, ניתנת התורה מחדש ולכן זהו זמן המסוגל לקיבול תפילות על…
הילולת שמואל הנביא תתקיים בימים חמישי, שישי ומוצ"ש כ"ח-כ"ט אייר תשפ"ג, 18-20.05.2023. לא תותר עליית כלי רכב פרטיים למתחם בימי ההילולה. הגעה באמצעות קו 136 בלבד או דרך חניון ההילולה ביציאה משכונת רמות. בכל שעות ההילולה המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים יפעיל מערך היסעים חינם מתחתית ההר לכניסה לקבר שמואל הנביא.…
מחר בערב, יום שני, אור לי"ח באייר תשפ"ג, תתקיים ההדלקה המסורתית בקבר שמעון הצדיק, תנא מימי בית שני וכהן גדול, משיירי הכנסת הגדולה. ההילולה תתקיים בימים שני- שלישי, 08-09.05.2023 בציון קברו שבירושלים. לא תתאפשר הגעה באמצעות כלי רכב פרטיים. ההגעה תתאפשר באמצעות הרכבת הקלה: ירידה בתחנת שמעון הצדיק או באמצעות…
ביום ז' באדר מציינים את הילולת משה רבינו ע"ה בציון התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי. השנה ההילולה תתקיים בימים שני ושלישי, ו' ו-ז' באדר תשפ"ג (27-28/2/23) בקבר הרשב"י במירון. דרכי הגעה תחבורה ציבורית ואוטובוסים פרטיים: הורדה ואיסוף מתחנות האוטובוס הציבוריות המסומנות בלבד! שימו לב: כניסת אוטובוסים לתוך מושב מירון…
ביום חמישי הקרוב, אור לכ' בטבת תשפ"ג 12.1.2023, נציין את פטירת הרמב"ם, רבי משה בן מימון. רבי משה בן מימון היה פוסק הלכה, פילוסוף, רופא ואיש אשכולות. יליד ספרד. דמות נערצת על יהודים ושאינם יהודים כאחד. תורתו של הרמב"ם היא בעלת היקף אדיר. לאורך כך חייו "לא פסק פומיה מגירסא",…
כבכל שנה, במהלך ימי החנוכה יערכו הדלקות נרות חנוכה באתרים הקדושים ברחבי הארץ. מוזמנים לצפות בגלרית ההדלקות! חנוכה מאיר ושמח!
ביום חמישי בערב, אור לט"ו בכסלו, 8.12.22, מציינים את יום פטירתו של רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה. רבי יהודה חי ופעל בגליל במאה ה-2 לסה"נ. כנשיא הסנהדרין היה לו תפקיד מרכזי בשיקום הקהילה היהודית בארץ ישראל לאחר מרד בר-כוכבא, ובמנהיגותו השתלבו הפן הרוחני והפן המדיני במלוא עצמתם –…
"קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ…" י"א במרחשוון הוא יום ציון פטירת רחל אמנו ע"ה. השנה יום ההילולה חל ביום שבת. על כן ההילולה תיערך בין הימים חמישי -ראשון (ט'- י"ב בחשוון תשפ"ג 3-611/22) במתחם הקבר בבית לחם. פרטים והנחיות נוספות לגבי ההילולה מופיעים בדף ההילולה (היכנסו…
ביום חמישי, ט"ו בתמוז, 14.7.22, התקיים אירוע חגיגי לרגל פתיחה מחודשת של מערת אליהו הנביא בחיפה. כיבדו את האירוע בנוכחותם רב הכותל והמקומות הקדושים הרב רבינוביץ', הרב הראשי הרב לאו, אנשי המשרד לשירותי דת והמרכז לפיתוח המקומות הקדושים, הרב טוויל - רבה של מקסיקו, והתורם אלברטו כוכב ממקסיקו ומשפחתו אשר…