"הלל אומר הֱוֵי (=הֱיֵה) מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" [אבות פ"א מי"ב]
נשיא הסנהדרין ואבי שושלת הנשיאים. הלכה לדורות נפסקה בשיטתו ובשיטת תלמידיו – בית הלל.
הלל עלה מבבל וקנה לו שם של תלמיד חכם מופלג ומסור. היה תלמידם של שמעיה ואבטליון, ונחשב – יחד עם שמאי – לחותם של תקופת הזוגות. מכונה גם "הלל הבבלי", ובדרך כבוד – "הלל הזקן".
הלל התפרסם במסירותו הרבה למען לימוד התורה. הוא למד באמצעות שבע מידות שהתורה נדרשת בהן – אותה רשימה של דרכי לימוד שהורחבה בהמשך על ידי רבי ישמעאל וכללה לבסוף שלוש עשרה מידות. נודע גם באורך הרוח ובענווה שלו, כמו גם בתקנות שתיקן. הלל הוא פתח את שערי בית המדרש לקהל רחב ומגוון יותר, ודרכיו בלימוד ובפסיקה היו לנחלת הכלל, וכך נקבע לדורות: "אלו ואלו דברי אלקים חיים – והלכה כבית הלל".
מערת הלל ותלמידיו הנה מערת קבורה ביישוב מירון, סמוך לקברו של רבי שמעון בר יוחאי. המערה נזכרת כבר בתקופה קדומה יחסית – במאה ה-11 לסה"נ – בחיבורו של רב אביתר גאון, אחד מאחרוני ראשי הישיבות בבבל. בהמשך מוזכרת המערה בכתביהם של נוסעים רבים, כאשר יש מהם הטוענים כי זהו גם מקום קברו של שמאי – בר הפלוגתא של הלל.
הלל הזקן נולד בבבל לקהילה היהודית הקדומה שהתקיימה שם מאז גלות בבל. על שנותיו הראשונות שם איננו יודעים מאומה, מלבד העובדה כי בשלב מסוים החליט לעלות לארץ ישראל. בהגיעו לארץ התפרנס הלל מעבודת דחק כגון חטיבת עצים. מכיוון שהכניסה לבית המדרש הוגבלה לקבוצת עלית מצומצמת של חכמים, נאלץ הלל השתמש במחצית משכרו הזעום כדי לשחד את שומר הפתח והלה אפשר לו להיכנס. באחד מערבי שבת לא עלה הדבר בידו, אך הוא החליט שלא לוותר על הלימוד ועלה לגג כדי להאזין מפתח הארובה. אותו ליל שבת ירד שלג, והלל קפא ואיבד את ההכרה בראש הגג. כאשר באו שמעיה ואבטליון למחר לבית המדרש הבחינו כי המקום חשוך מתמיד. שנשאו עיניהם וראו את דמותו של הלל מיד נחלצו להורידו משם כדי לחממו, באמרם: "כדאי הוא זה לחלל עליו את השבת". [יומא דף ל"ה ע"ב]
מעמדו של הלל הלך והתבסס. בשנה אחת חל ערב פסח להיות בשבת, ובני בתירא שאלו את הלל כיצד נוהגים דיני הקרבן במצב כזה. הלל הוכיח להם את פסיקתו באמצעות מידות שהתורה נדרשת בהם כגון קל וחומר או מגזרה שווה, אך הם לא קיבלו את הכרעתו עד שהעיד כי שמע הלכה זו מרבותיו שמעיה ואבטליון. [ירו' פסחים פ"ו ה"א]. בעקבות סיפור זה התמנה הלל לנשיא הסנהדרין.
במקום להעמיד שומר על הפתח ולצמצם את מספר הלומדים – גישתו של הלל כנשיא הייתה להרחיב את מספר הבאים בשערי בית המדרש. מסיבה זו הלכו תלמידי בית הלל ורבו על אלו של בית שמאי, ואיתם גם התרבו ההבדלים בפסיקה. אמנם הלל ושמאי נחלקו במשנה בשלושה נושאים בלבד, אולם תלמידיהם – בית הלל ובית שמאי – כבר מוזכרים במאות מחלוקות במקורות התנאים. מחלוקות אלו קשורות קשר עמוק לשאלת דרכי הלימוד הבסיסיות של התורה. במרוצת השנים התקבלה לחלוטין שיטת בית הלל, לאחר שיצאה בת קול ואמרה: "לא בשמים היא (ב"מ דף נ"ט ע"ב)… אלו ואלו דברי אלקים חיים, והלכה – כבית הלל (עירובין דף י"ג ע"ב)". מחלוקת זו הפכה ברבות השנים דגם לתרבות של דיון מכבד למרות חילוקי הדעות: "איזוהי מחלוקת לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי" (אבות פ"ד).
עוד מוסבר כי הלכה נפסקה כהלל מסיבה של הצטיינות מוסרית: "מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו"; לאמור: תלמידי הלל לא הפכו את המחלוקת עילה לסכסוך, ונהגו ענווה וכבוד בתלמידי שמאי. ענוה זו מקורה עוד בהלל הזקן עצמו. התלמוד מספר על שלושה נוכריים שביקשו להתגייר אך הציבו תנאים מקדימים לגיור, וכל אחד מהם – בנפרד – נדחה מהתהליך על ידי שמאי. לעומת זאת אצל הלל הם התקבלו בסבר פנים יפות, ולבסוף התגיירו בהצלחה לאחר שוויתרו על כל תנאי או טובת הנאה שרצו להפיק. "לימים נזדמנו שלושתם למקום אחד. אמרו: … ענוותנותו של הלל קרבתנו תחת כנפי השכינה" [שבת דף ל"א ע"א]. עוד מסופר שם על שני אנשים שהתווכחו ביניהם אם ניתן להכעיס את הלל. הבטיח האחד לחברו סכום של ארבע מאות זוז אם רק יצליח להוציא את הלל משלוותו. הלך אותו אדם וקרא להלל כמה פעמים מבית המרחץ ובפיו שאלה חסרת חשיבות, אך באף אחת מהפעמים לא איבד הלל את סבלנותו אלא ענה באורך רוח, והניסיון – נכשל.
הלל גם תיקן כמה תקנות. המפורסמת שבכולן היא תקנת "פרוזבול", המיועדת להבטיח זמינות של הלוואות גם במהלך שנת שמיטה למרות שבסיום אותה שנה חלים דיני שמיטת כספים. גם המנהג לכרוך יחד מצה ומרור בפסח מקורה בהלל: "כך היה הלל הזקן עושה בזמן שבית המקדש קיים, היה כורך פסח מצה ומרור ואוכלם יחד לקיים מה שנאמר 'על מצות ומרורים יאכלוהו'".
הלל התפרסם גם בהדרכותיו החברתיות הרבות. הוא החשיב מאוד את ערך השלום, ולימד "הווה מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום". בענוותנותו ובמסירותו הצליח לחולל מהפך ששימר את עולם התורה ועיצב אותו לדורות בדרכו של הלל, כפי שזו באה לידי ביטוי אצל תלמידיו חכמי המשנה.
מסורת היא לעלות למערת הלל ותלמידיו בפסח שני, י"ד באייר.
מתחם הקברים בהר מירון זוהה בתחילה דווקא עם קבריהם של הלל ותלמידיו, ורק מאוחר יותר – בעקבות האר"י הקדוש – התרחבה מאוד ההתייחסות לקברו של רשב"י הנמצא בסמוך. המערה היא נמוכה ובעלת פתח כניסה צר, וההגעה אליה היא בשביל היוצא צפונה מרחבת קבר הרשב"י. בכתבי הרבנים והנוסעים חוזר על עצמו תיאור של נביעת מים מתוך המערה, דבר שהתפרש כאות לקבלת תפילות וכסימן טוב לבאות.
בקבר דוד המלך הוצבה לאחרונה תצוגת ספר תהילים מהודר שנכתב על גבי קלף. הציבור מוזמן להגיע לראות ולהתרשם!
בשעה טובה, בתום תקופת שיפוצים ארוכה, תיפתח לציבור מערת אליהו הנביא בחיפה החל מיום ראשון הקרוב, יח' בתמוז (תענית י"ז בתמוז), 17.7.22.שעות פתיחת האתר: 7:00 בבוקר עד 22:00 בערב.
ביום שישי הקרוב, פרשת פנחס, 15.7.22, ייסגר מתחם קבר רחל בין השעות 7:00 בבוקר ועד 13:00 אחה"צ בשל ביקור נשיא ארה"ב.לא תתאפשר כניסה ויציאה ממתחם הקבר.מתפללי מניין ותיקין מתבקשים להזדרז…
הערב, אור לי"ח בסיון, יחול יום פטירתו של רבן גמליאל דיבנה, ויימשך גם מחר.רבן גמליאל דיבנה היה נשיא הסנהדרין ביבנה שלאחר החורבן. נצר להלל הזקן וסבו של רבי יהודה הנשיא…
ביום חמישי יט' בתמוז תשפ"ד תתקיים תפילה מיוחדת במערת השונמית בכפר סולם התפילה בהשתתפות הרה"ג הרב גלאי שליט"א האתר הקדוש ידוע כמקום סגולה לחשוכי בנים. הסגולה ידועה כמסורת בת שנים רבות זה כ-50 שנה וכל גדולי ישראל החזיקו בסגולה זו. אף הסטייפלר זצוק"ל ובנו ר' חיים קנייבסקי זצוק"ל היה שולח…
הילולת רבי ישמעאל כהן גדול תיערך השנה בימים ראשון ושני כ"ד-כ"ה בסיון (30.6.24-1.7.24) בציון קברו שבסאג'ור. המרכז הארצי נערך לקלוט את ציבור המתפללים במהלך ההילולה. רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא ששימש בכהונה גדולה בשלהי ימי הבית השני. זכה להתגלות א-לוהית בעת שנכנס לקודש הקודשים להקטיר קטורת ביום…
הילולת ר' יונתן בן עוזיאל הייתה אמורה להתקיים בכ"ה סיון 01-02.07.2024 יום שני ושלישי. בהמשך להודעת מועצה אזורית מבואות חרמון הוצא לאתר צו סגירה והכניסה לא תתאפשר בימי ההילולה. הציבור מתבקש לא להגיע לאתר. ראו צו הסגירה לקבר יונתן בן עוזיאל הדליקו נר לזכר הצדיק בדף הבית והתפללו מרחוק
הילולת דוד המלך נערכת מידי שנה במהלך חג השבועות, יום פטירתו של דוד המלך ע"ה. השנה, תתקיים ההילולה בימים שלישי- רביעי, ה'- ו' בסיוון, 11-12.6.24 בציון קברו בירושלים. המרכז הארצי נערך לקלוט את ציבור המתפללים במהלך ההילולה. ציון הקבר יהיה פתוח כל הלילה בין ימים שלישי לרביעי.
ביום חמישי הקרוב, ערב ר"ח סיון נציין את הילולת השל"ה הקדוש - רבי ישעיהו הלוי הורביץ. בערב זה נוהגים ישראל לעלות לציון השל"ה הקדוש שבעיר טבריה (שבתחם קבר הרמב"ם) ולומר את תפילת הבנים, אותה חיבר השל"ה, לשמירה ולהצלחה של הבנים. לפי השל"ה, בערב ראש חודש סיוון, ניתנת התורה מחדש וזהו…
"משה ואהרון בכהניו ושמואל בקראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם!" הילולת שמואל הנביא תצוין השבוע בימים שלישי בלילה עד חמישי בערב (כח-כט אייר, 4-6.6.24) דרכי הגעה להילולת שמואל הנביא 1. כלי רכב פרטיים יופנו לחניון ההילולה הנמצא ביציאה משכונת רמות לכיוון גבעת זאב. ונסיעה בקו 136 לאתר או דרך…
הילולת הרמחל במתחם קבר ר' עקיבא בטבריה תתקיים ביום ראשון ושני אור לכ"ה אייר 02-03/06/2024
ההדלקה המסורתית בהילולת רשב"י ע"י מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, הרב הראשי לישראל [video width="848" height="480" mp4="https://holy.org.il/wp-content/uploads/2024/05/סרטון-הילולה.mp4"][/video] ההדלקה המסורתית לרגל הילולת הרשב"י במתחם קבר שמעון הצדיק בירושלים תתקיים השנה אי"ה בליל ל"ג בעומר, מוצאי שבת פרשת "בהר", בשעה 22:30 בלילה. ההגעה לאתר באמצעות תחבורה ציבורית בלבד:…
להלן עדכוני פתיחת האתרים הקדושים בחוה"מ פסח: קבר רחל יהיה פתוח רצוף גם מהלך שעות הלילה. קבר רבן גמליאל ביבנה פתוח כל יום עד השעה 20:00 בערב שאר האתרים פתוחים לפי שעות הפתיחה המצוינות בדף האתר עצמו. בברכת חג פסח כשר ושמח!
אירוע הילולת משה רבינו ז' אדר ב', במתחם הרשב"י במירון מבוטל בהנחיית פיקוד העורף בעקבות המצב הביטחוני באזור. מצורפת הוראת פיקוד העורף בנושא