"ה', שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ – יָרֵאתִי…"
מנביאי "תרי עשר" שחי בתקופת בית ראשון. רבי אברהם אבן עזרא כתב עליו בראש הספר: "הנביא לא ידענו דורו ולא משפחתו וניבא על מפלת הכשדים והחל לדבר זה הנביא על לשון חסידי ישראל שהיו צועקים אל השם מחמס נבוכדנצר".
כאמור, חבקוק הנביא חי בימי הבית הראשון. מנבואתו נכתבו לדורות שלושה פרקים, בהם הוא מנבא את הצלחתה הצבאית של האימפריה הבבלית: "כִּי-הִנְנִי מֵקִים אֶת-הַכַּשְׂדִּים… וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו, וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב". כמו יתר נביאי תקופתו הוא יצא נגד העבודה זרה, זאת לעומת ההבטחה לצדיקים: "וְצַדִּיק – בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה".
שפתו של הנביא חבקוק היא ייחודית בצורתה, אך היא גם כוללת בביטויים רבים שמצויים במספר תהלים, וכן במטבעות לשון המשמשות גם נביאים אחרים. בין מגילות מדבר יהודה נמצאה מגילה שהיא סוג של מדרש על ספר חבקוק (היא נקראת: "פשר חבקוק"), דבר המלמד על מעמדן המיוחד של נבואותיו בסוף ימי הבית השני גם בקרב כיתות שהיו אז.
-
תיאור המקום
הזיהוי המקובל של קבר חבקוק הוא סמוך לכביש 65 מדרום לצומת קדרים, מערבית ליישוב חוקוק שבגליל. אתר הקבר מוזכר בתיאורי נוסעים רבים החל מהמאה ה-13 לסה"נ. ציון הקבר הנו מבנה אבן בעל כיפה כחולה והוא נמצא בשטח פתוח. לצד המבנה עצי אלון עתיקים.
-
אודות חבקוק הנביא
תקופת חייו אינה מפורשת (בניגוד לנביאים רבים שבפתח ספריהם כתובים המלכים שבתקופתם פעלו, או שהם מוזכרים בגוף הספר כאישים שהנביא דיבר איתם). ועל כך כתב הרד"ק בראש הספר: "הנביא הזה לא ידענו דורו ולא משפחתו (ממש כלשון האבן עזרא), ובסדר עולם (פרק כ') 'יואל נחום חבקוק נתנבאו בימי מנשה, ולפי שלא היה מנשה כשר לא נקראו על שמו'. ונבואתו על נבוכדנצר על הרע שעשה לישראל מכל העמים והתנבא על הרע שיעשו פרס ומדי לזרעו באחרונה (= כלומר חבקוק התנבא על פרס ומדי שישמידו את מלכות הכשדים של נבוכדנצר)". והוא משער כי הממלכה של נבוכדנצר התחילה לצמוח כבר בדורו של מנשה, דורות אחדים לפני החורבן.
יש לציין כי על פי ספר הזהר (הקדמה דף ז' ע"ב, וכן בזהר ח"ב רע"מ דף מ"ד ע"ב) חבקוק היה בנה של האישה השונמית שהחיה אלישע [מלכים ב פ"ד], ושמו ניתן לו על פי דברי אלישע, שאמר לה (שם פסוק ט"ז): "למועד הזה כעת חיה את חובקת בן". מאידך יש לציין כי בספר יוסיפון (פרק שלישי) מבואר כי חבקוק הציל את דניאל מגוב האריות (וסיפור זה מובא גם בספר החיצוני "מעשה בל והתנין").
הפרק השלישי של ספר חבקוק הוא תפילה הפותחת במילים: "תפילה לחבקוק" – כולל בתוכו תיאורי התגלות של הקב"ה והנהגתו. ובספר הזהר (ח"ג דף קי"א ע"א) קיימת השוואה בין נבואה זו ל"מעשה מרכבה" שבספר יחזקאל (פרק א), וכן להתגלות המרכבה שבספר ישעיהו (פרק ו), וגם בספר הקנה (ל"ג) פרק שלישי של חבקוק הוא התבוננות במעשה מרכבה.
חבקוק גם נחשב למי שבדבריו נמצאת באופן תמציתי כל התורה ומצוותיה. וכך נאמר בגמרא (מכות כ"ד ע"א): "דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה… בא דוד והעמידן על אחת עשרה… בא ישעיהו והעמידן על שש… בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה" (מכות כ"ד ע"א).
מקומות קדושים באיזור:
המשך קריאה אודות המקום
המסורת הקדומה ביותר של מיקום הקבר נמסרה על ידי רבי שמואל בר שמשון, שכתב בשנת ד' אלפים תתק"א [1211 למניינם]: "וטרם בואנו העיר (=טבריא) מצאנו קבר חבקוק בכפר חקוק". תיאור דומה מופיע במרוצת השנים גם אצל רבי יעקב השליח וכן אצל אשתורי הפרחי.
במרכז המבנה ישנה מצבה קמורה ועליה פרוכת וציון שמו של הנביא. בעשורים האחרונים התווספו לחדר לוחות זיכרון לעילוי נשמתם של נפטרים שונים. בסמוך לקברו של חבקוק הנביא נמצא גם ציון קברו של רבנו בחיי.
(יש לציין כי במסע רבי משולם מוולטירא משנת ה' אלפים רמ"א [1481 למניינם], מצוין קבר חבקוק בהר הזיתים בירושלים, אך גם בדורו במסמך שנקרא "מסעות האלמוני איש קנדיא", משנת ה' רל"ג [1473 למניינם, מצוין קבר חבקוק במקומו הידוע בחוקוק).