banner icon

קבר רבינו בחיי בן-אשר

Line
banner icon

אמנם על זכות המלאכה נשענתי. בחסד עליון בטחתי. ולשמו נתכוונתי. לא להתגדל ולקנות לי שם וכבוד. כי אם לשם ה' צבאות הוא מלך הכבוד [הקדמת פירוש רבינו בחיי על התורה].

פרשן ומקובל ספרדי בן המאה ה-13 לסה"נ. מחבר "כד הקמח" וכן "מדרש רבנו בחיי על התורה". 

רבינו בחיי למד בבית המדרש של חכמי גירונה וחי בסרגוסה שבספרד. על רבותיו נמנים הרמב"ן, רבינו יונה והרשב"א. בפירושו על התורה הוא משלב פשט, מדרשים, פילוסופיה וקבלה. בפירוש פשטי המקראות נסמך רבנו בחיי על רש"י ורבנו חננאל, ואילו בדרכי הקבלה הוא רואה עצמו כתלמיד הרמב"ן.

 

רבנו בחיי תיאר בדאגה את מצב העם היהודי בגלות: "…יגיעי כח דור יעפי הגלות והצרות", ואת ספריו חיבר כדי לתת מענה לקשיים אלו. מלבד פירוש התורה חיבר את הספר "שולחן של ארבע" העוסק בהלכות הקשורות לאכילה – תחום יומיומי שרבה בו המכשלה כדבריו: "ומן הידוע כי רוב בני האדם, לבם ישן ונרדם… כבקר יאכל תבן אוכלים לחמם…", וכן את "כד הקמח" שבו ערך ששים נושאי יסוד לפי סדר אלפביתי, הכוללים "אמונת האדם וענין עבודתו ויתר מדותיו…".

מועד פטירתו הוא בערך בשנת ה' אלפים ק' (1340 למניינם).

  • תיאור המקום

    קבר רבנו בחיי שוכן בסמוך ליישוב חוקוק שבגליל התחתון. ציון הקבר הנו מערה נמוכה במורד ההר. לא רחוק משם נמצא גם קברו של חבקוק הנביא. המקור הראשון בו מזוכר הקבר במקום זה הוא ספר בשם גלילות ארץ ישראל מאת רבי גרשון בן אליעזר הלוי יידלש. הספר נדפס לראשונה בלובלין בשנת  שצ"ה (1635 למניינם), ובו מסופר כי בסמיכות לקבר חבקוק קבור רבינו בחיי עם תלמידיו. אלא שבספר מבשרת ציון מאת הרב אברהם מנחם מנדל מאהר שיצא לאור בשנת תרמ"א, כתב: "וקרוב לו (=לקבר חבקוק) קבר רבינו בחיי, אך לא נודע אם ר' בחיי הזקן בעל ספר חובת הלבבות (אשר נפטר בערך בשנת ד' תת"י 1050 למניינם), או המפרש על התורה". 

     

    (מן העניין לציין כי באגרת שכתב אחד מתלמידו של רבינו חיים בן עטר בשנת תק"ב [1702 למניינם] ובו תיאר את מסעו עם רבו, הוא כותב כי קברו של רבינו בחיי בעל חובת הלבבות הוא במערה באזור צפת).

     

דילוג לתוכן