banner icon

קבר רבי ינאי

Line
banner icon

רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים (אבות פ"ד מט"ו)

חכם ארצישראלי מתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים. נמנה עם תלמידי רבינו הקדוש – רבי יהודה הנשיא. 

רבי ינאי היה מגדולי חכמי דורו, ונזכר מאות פעמים בתלמודים ובמדרשים כנושא ונותן עם חכמי דורו ובראשם רבי חייא הגדול. בין תלמידיו היה האמורא רבי יוחנן, שהיה מעיד על מנהגיו – "אני ראיתי את רבי ינאי".

רב ינאי הקים בית מדרש עצמאי בעכברה שבגליל עם חבורה של תלמידים שחיו ועסקו יחד בחקלאות. כאשר הכביד השלטון הרומי את גביית המיסים, התיר רבי ינאי לחקלאים מלאכות מסוימות בשנת השמיטה (סנהדרין דף כ"ו ע"א). חידושי התורה הרבים של תלמידיו מצוטטים בתלמודים משמו של "בית רבי ינאי", והם נוגעים בכל מקצועות התורה.

  • תיאור המקום

    קברו של רבי ינאי נמצא בסמוך לחלקה העתיק של עכברה, מקום בו שכן גם בית המדרש שהוא עמד בראשו. ציון הקבר הוא חדר רבוע שמקצת קירותיו שלובים בצלע ההר, והגישה אליו היא מתוך הכניסה הראשית לכפר. לא רחוק משם נמצא קברו של עקביא בן מהללאל.

  • אודות

    פעם אחת באו שני שכנים לפני רבי ינאי לדין תורה, בטענה כי העץ של אחד מהם חורג מגבולות חצרו וגורם נזק בחצר חברו. בדרך כלל בדיני ממונות "מתחילים וגומרים בו ביום" אולם רבי ינאי ביקש מהם לדחות את הדיון ליום המחרת. כשיצאו בעלי הדין מלפני הלך קודם כל לבדוק את חצרו שלו, וגילה כי אילן אחד משלו נוטה לחצר חברו. למחרת כאשר חזר לשבת בדין היה אילנו שלו מתוקן, וכאשר פסק כי חובה על בעל האילן לקצוץ אותו קיים בעצמו את הכלל "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" (בבא בתרא דף ס' ע"א). עוד מעשה מפורסם שהיה ברוכל אחד שהיה מסתובב בעיירות ובכפרים ומכריז "מי רוצה סם חיים". שמע אותו רבי ינאי וקרא לעברו: "בוא בבקשה לכאן ואקנה ממך". הוציא לו הרוכל ספר תהלים והראה לו את הפסוק: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים… נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע". אמר רבי ינאי: כל ימי הייתי קורא פסוק זה ומתקשה בהסברו, עד שבא רוכל זה ולימדני (ויקרא רבה, פט"ז). פעם אחת היה רבי ינאי מהלך בדרך, ופגש באדם נזקק שהתחנן לעזרתו. הביאו רבי ינאי לביתו ונתן לו לאכול ולשתות, ואגב כך בחן אותו במקצועות התורה. לאחר שגילה כי אינו יודע דבר, הזכיר לו שלפחות יברך ברכת המזון על הארוחה שסעד אצלו. אולם האורח לא ידע גם את זה, וביקש רבי ינאי שיהיה מקרהו והוא יחזור אחריו מילה במילה. אמר לו רבי ינאי: "אמור -'אכל הכלב מפתו של ינאי". קם אותו האיש ואחז לרבי ינאי בידו ואמר לו: גזלן אתה, שלקחת חלקי בירושה ואינך מוסרו לי. שאלו רבי ינאי בתמיהה: וכי איזו ירושה לקחתי ממך? אמר לו האורח: יום אחד עברתי ליד בית-הספר, ושמעתי את התלמידים קוראים "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". הם לא אמרו "קהילת ינאי", אלא "קהילת יעקב", כלומר ירושה זו מסורה לכל בני יעקב ומחובתך – במקום ללעוג לי – ללמד אותי את התורה ולהחזיר לי חלקי בירושתה. אמר לו רבי ינאי: רואה אני שטעיתי בשיפוטי, ספר לי מה מעשיך? אמר לו: מעולם לא דיברתי בכעס לשום אדם, ולא השבתי למי שדיבר אלי שלא כהוגן, ובכל פעם שאני רואה מריבה בין אנשים אני משתדל לפייסם ולשים שלום ביניהם. יצא רבי ינאי ודרש: "ושם דרך" – מי שעוסק בדרך ארץ ותיקון העולם – הוא זוכה לראות את ישועת ה' (ויקרא רבה פ"ט). מידות אלו שנמצאו ברבי ינאי מסבירות את מעמדו בשושלת הדורות, שפעם אחת נגלה רבי יוסי ברבי חנינא לרבי זירא בחלום והסביר לו שכל תורתו של רבי יוחנן – שורשה נעוץ אצל רבי ינאי, ורבי ינאי עצמו מקבל תורתו מרבי חנינא שמקבל מרבי חייא תלמידו של רבי יהודה הנשיא – רבינו הקדוש (בבלי בבא מציעא דף פ"ה ע"ב)

     

דילוג לתוכן