קבר רבי אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן-עזרא (ראב"ע) נולד בעיר טודלה שבספרד, ממנה יצא לימים גם הנוסע היהודי הגדול בנימין מטודלה. כבר בצעירותו החל בחיי נדודים, בתחילה בספרד המוסלמית ובארצות צפון אפריקה הסמוכות לה, ובהמשך בארצות אירופה הנוצרית. יהודי ספרד של אותם ימים נהנו מתור הזהב ומפריחתו של עולם התורה, ורבי אברהם מצא מורים ותלמידים-חברים בערים אליהן הגיע בנדודיו. לא חלפו שנים מעטות וכבר יצא טבעו בעולם והוא עמד בקשר עם גדולי הרבנים של דורו. בין השאר נקשרה נפשו בנפש רבי יהודה הלוי, מחבר ספר הכוזרי, וכן עמד בחליפת מכתבים עם רבנו תם מבעלי התוספות ונכדו של רש"י, ממנה ניתן ללמוד על ההערכה הרבה שרחשו זה לזה. מסיבות עלומות בחר אבן עזרא לעזוב את ספרד, ולתקופת מה חזר לאלמוניותו. באיטליה גברו קשייו ובאחת הפעמים חלה מאוד עד כי נטה למות, אולם בתמיכה של אחדים מבני הקהילה הבריא וחזר לאיתנו הראשון. על מזלו הרע באותם ימים הוא כתב בחדות לשונו:  "לו יהיו נרות סחורתי – לא יאסף שמש עדי מותי; לו אהיה סוחר בתכריכין – לא יגוועו אישים בכל ימי". הראב"ע המשיך לנדוד בערי אירופה, ולרגע לא פסק פיו מללמוד וידו מלכתוב. קרוב למאתיים ספרים חיבר, ובראשם פירושים מקיפים על חומשי תורה ועוד מקצת מספרי נ"ך. פירושיו ברובם הם על דרך הפשט והם מבוססים על דקדוק השפה ומילותיה: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והדרש הוא תוספת טעם" (הקדמת פירושו למגילת איכה). הפירושים עצמם כתובים בלשון קצרה ולעיתים חידתית, ורבים שלחו ידם לכתוב פירוש לפירושיו ולהתחקות אחר כוונותיו. האבן-עזרא לא חת להתווכח עם מי שלא הסכים עמו, ובפרט מייחד הוא את דבריו במקומות רבים כדי לבקר ולהוציא מלבם של הקראים ודעותיהם. במקום אחד (שמות פ"ב) כותב הוא על בן זוטא, אחד מחכמי הקראים, "והנה זה המוכה בסנוירים", ובמקום אחר הוא סותר את פירושו דיני שור מועד באמרו "אמר בן זוטא כי 'רעהו' – תואר לשור… ואין לשור רֵעַ רק בן זוטא לבדו". לצד ההליכה בדרך הפשט, מזכיר ראב"ע לא פעם בפירושיו ענייני סוד כשהוא מגלה טפח ומכסה אלפיים אמה, ולא פעם ילאו הלומדים מלרדת לסוף דעתו בפילוסופיה ובסתרי התורה. פירושיו התקבלו בקרב ישראל, והראיה כי שנים לא רבות לאחר מכן כבר מצינו לרמב"ן ומפרשים נוספים שבאו בעקבותיו כשהם נושאים ונותנים בפירושיו. מלבד חיבורים תורניים חיבר ראב"ע גם ספרים בדקדוק, באסטרונומיה, ובמתמטיקה, וידו רבה לו בהפצת חידושים מתמטיים בעולם המדעי של אותם ימים. חכמתו זו עמדה לו עד לימינו אנו, כאשר אחד המכתשים שהתגלו על פני הירח נקרא על שמו. מלבד בפיוטים, באה צחות לשונו של ראב"ע לידי ביטוי בחידות ובחידודים שחיבר. מפורסמת היא התפילה הקצרה שחיבר ואשר ניתן לקוראה גם מהסוף להתחלה (!): אבי אל חי שמך – למה מלך משיח לא יבא?