banner icon

בית הכנסת ובית העלמין העתיק בשפרעם

Line
banner icon

"לפי שבתחילה גלתה סנהדרין וישבה לה ביבנה, ומיבנה לאושא ומאושא, לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים…" (ילקוט שמעוני על התורה, קס"א)

בית כנסת מן התקופה העות'ומאנית שנבנה במתחם היישוב היהודי העתיק בשפרעם

שפרעם היא אחד מן היישובים המופלאים בגליל בהם התקיים רצף של יישוב יהודי המשתרע הרחק אל העבר, לימי הבית השני. שפרעם מוזכרת כאחד מן המקומות אליהן גלתה הסנהדרין לאחר חורבן יהודה וירושלים, ונראה כי היא היוותה מרכז השלטון היהודי לתקופה קצרה לאחר עזיבת העיר הגלילית אושא. 

במאה ה-י"ח הגיעו לשפרעם רבי חיים אבולעפיה ותלמידיו, והקהילה היהודית במקום זכתה לעדנה ולפריחה מחודשת. בית הכנסת שופץ ושם חדש קורא לו – "מחנה שכינה". בראשית תקופת המנדט הבריטי עזבו היהודים את שפרעם אולם בית הכנסת נותר עומד על תילו. לאחר קום המדינה הוא אף שופץ ושוקם כמה פעמים, וכיום הוא מתוחזק וניתן למצוא בו סידורים ושאר צרכי תפילה (למעט ספר תורה). 

 

  • תיאור המקום

    בית הכנסת העתיק בשפרעם נמצא בלב הכפר בחלקו העתיק יותר. ניתן לזהותו בקלות בזכות מנורת שבעת הקנים המתנוססת על גגו. מבנה בית הכנסת פשוט ובו חדר תפילה מרכזי אחד המרוהט ספסלים. בכותל המערבי של המבנה ניתן להבחין בגומחה שיועדה לארון הקודש, וייתכן כי במקום התקיימה מסורת ייחודית של תפילה לכיוון מערב (שכן שכינה במערב), ולא לכיוון ירושלים.

  • אודות

    היישוב היהודי בשפרעם הוא קדום. בימי הרומאים הייתה שפרעם אחד ממוקדי המרד, ובמקום אף נמצאו קברים מתקופה זו. מן התוספתא (מקוואות פ"ו ה"א) ניתן ללמוד על קיומם של חיים יהודיים תוססים בשפרעם באותם ימים, וכן על הקפדתם בדיני טומאה וטהרה: "מעשה במקוה שבין אושא לשפרעם, ושל שפרעם היה, והיה ר' דוסא מושיב בו שני תלמידי חכמים כדי שיקוו בו המים 40 סאה". רבי יוסי הגלילי היה בן שפרעם, ואף את רבי יהודה בן בבא מצינו בין אושר לשפרעם כשהוא מוסר את נפשו וסומך לרבנות חמישה מתלמידיו בימי גזרות השמד, אירוע שהביא עליו את מותו בידי הרומאים. 

    ברבות השנים הפכה שפרעם לעיר מעורבת ובה מתגוררים נוצרים ומאוחר יותר גם מוסלמים. הקהילה היהודית בעיר התחזקה לאחר שהגיעה אליה קבוצה ממגורשי ספרד בימי השלטון הממלוכי, אולם התנאים בעיר היו קשים ורבים עזבו אותה. עם עליית התורכים לשלטון השתפר מצבה הכלכלי והביטחוני של העיר ויהודים שבים אליה, ומספרם מתייצב על כ-20 משפחות (לצד כ-200 משפחות לא-יהודיות). בשלב מסוים אף מגיע למקום רבי חיים אבולעפיה יחד עם תלמידיו, והם משקמים את בית הכנסת העומד על תלו של בית-הכנסת העתיק במקום. ב-1849 פנו יהודי העיר במכתב למונטפיורי וסיפרו על מצבם הכלכלי הקשה, ועל בריחת יהודים מהעיר כתוצאה מהמצב. מספרם של היהודים בעיר גדל בהתמדה בתקופה זו, אך בראשית המאה ה-20 גברה המתיחות בין יהודים ומוסלמים ויהודי שפרעם עזבו אותה עד האחרון שבהם.

כתובת והוראות הגעה

שפרעם
דילוג לתוכן