banner icon

קבר האמורא רבי ירמיה

Line
banner icon

כל המקטין עצמו על דברי תורה בעולם הזה – נעשה גדול לעולם הבא.  וכל המשים עצמו כעבד על דברי תורה בעולם הזה – נעשה חפשי לעולם הבא (בבא מציעא דף פ"ה, ב)

מגדולי חכמי ארץ ישראל בתקופת התלמוד הירושלמי, תלמידו של ר' זירא. נודע בקושיותיו המסובכות. 

רבי ירמיה נולד בבל, ובה למד בצעירותו. כרבו רבי זירא, אף הוא השתוקק לתלמודה של ארץ ישראל עד שקיבל החלטה לעזוב את בבל ולעלות ארצה. והספיק ללמוד אצל רבי יוחנן ותלמידיו. רבו רבי זירא משבח אותו על שקדנותו בלימוד (ירוש' נדרים פ"ח ה"ב) 

רבי ירמיה היה מנסח שאלות מדויקות שנועדו לברר את פרטי הדיון ההלכתי. לא פעם נגררו שאלות אלו למצבי קיצון שאינם מצויים. פעם אחת שאל לגבי גוזל שנמצא במרחק שווה משני שובכים, כך שלא ניתן להכריע למי הוא שייך. הגמרא מעידה כי בעקבות שאלה זו "הוציאוהו לרבי ירמיה מבית המדרש" (ב"ק דף כ"ג ע"ב). בהמשך השיבוהו לבוא בקהל (בבלי דף קס"ה ע"ב), לאחר שראו כי הוא נוהג ענווה וכבוד לתלמידי חכמים אחרים. 

  • תיאור המקום

    קברו של רבי ירמיה נמצא בצד הדרומי של העיר טבריה, בינות למגורים בסמוך לאזור המלונות. ציון הקבר נמצא על במה מוגבהת מסויידת לבן המקורה בגג ומוקפת עמודים. בעבר הייתה במקום מצבת אבן בזלת פשוטה כפי שמתאר זאת רבי משה באסולה: סמוך לחמי טבריה, בשיפוע ההר, קבור ר' ירמיה, ציונו מעט אבנים שחורות…"

  • אודות

    רבי ירמיה החשיב מאוד את התפילה. פעם אחת היה יושב לפני רבי זירא רבו, והגיע זמן תפילת המנחה. רבי ירמיה נהג כמי שמבקש כבר לצאת ולתפלל, וקוצר הרוח ניכר בו היטב. קרא עליו רבי זירא: ״מֵסִיר אׇזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה״ (בבלי שבת דף י׳ ע"א)

     

דילוג לתוכן