קבר עקביא בן מהללאל

עמידתו של עקביא במחלוקת הלכתית כנגד רוב חכמי דורו הפכה לאבן בוחן בדבר דרכי המחלוקת הראויות בתוך בית המדרש. במסכת סנהדרין (דף פ"ח ע"א) מבואר כי עקביא לא נדון כזקן ממרא מכיוון שהציג את עמדתו רק "להלכה" – באופן תיאורטי, ולא הורה בפועל לאף אדם לנהוג לפי עמדתו למעשה. המתח שהיה בן עקביא לחכמי דורו הוליך לדעה במשנה כי החכמים נידו את עקביא מבית המדרש, אולם רבי יהודה הפריך את השמועה הזו באמרו : חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעֲקַבְיָא נִתְנַדָּה, שֶׁאֵין עֲזָרָה נִנְעֶלֶת בִּפְנֵי כָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בְּחָכְמָה וּבְיִרְאַת חֵטְא כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל. טרם מותו קרא עקביא לבנו וביקש ממנו שלא ימשיך להחזיק בעמדותיו, אלא יקבל את פסיקתם של החכמים. שאל אותו בנו מדוע לא עשה כן בעצמו וחזר בו מעמדותיו? הסביר לו עקביא: אני שמעתי מפי רבים, והחולקים עלי אף הם מתבססים על דברי הרבים. אולם בדור שלי הגיעו הדברים לידי כך שאני עומד בדעת יחיד, ולכן אתה חייב לבטל את עמדתך מפני דעתם של הרבים (משנה עדויות פרק ה'). עקביא אף סרב להשתמש במעמדו שלו כדי לסלול את דרכו של בנו לבית המדרש, אלא אמר לו: "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" – אל תנסה להסתמך על הייחוס שלך אלי, אלא תסלול את דרכך בעצמך ותתקבל בבית המדרש על סמך מעשיך ודעותיך בלבד.