בא מיכה והעמידן על שלוש, דכתיב: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב, וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ" (ו', ח): עשות משפט – זה הדין; אהבת חסד – זה גמילות חסדים; והצנע לכת – זה הוצאת כלה ולווית המת. [מכות דף כ"ד ע"א]
קבר מיכה הנביא נמצא בכפר כבול שבגליל המערבי (דרומית לצומת אחיהוד). מקום זה שכנה בימי בית שני עיר בשם כבול, והיא מוזכרת גם אצל יוסף בן מתתיהו (מלחמת היהודים ספר שלישי פ"ג סעי' א). במקום נמצאו ממצאים מתקופת בית שני, אך לא מתקופת בית ראשון, וכפי הנראה כבול שמוזכרת במקרא נמצאת במקום אחר.
שמו של מיכה נפקד מתאורי עולי הרגל לדורותיהם. בספר סדר הדורות מוזכר קברו של מיכה בשם ספר גלילות הארץ, אלא שמדבריו לא ברור שהכוונה למקום זה, שכן הנוסח שם הוא: "בעיר כסיל קבור מיכה". אלא שבספר טוב ירושלים (פרק מ"א) קבע שהמקום הוא בכבול (כנראה על סמך שמדובר בטעות סופר בספר גלילות ארץ ישראל). נוסעים מתקופות קדומות מזכירים שם גם את קבריהם של רבי אברהם אבן עזרא, וכן של רבי שלמה אבן גבירול.