banner icon

ציון השל"ה הקדוש

Line
banner icon

"בכל מה שיצטרך האדם בכל עת ובכל שעה, ירגיל על לשונו תפלה קצרה להשליך על ה' יהבו."

רבי ישעיהו הלוי הורוביץ, מחבר הספר "שני לוחות הברית". כתביו השפיעו רבות על עולם התורה והחסידות.

השל"ה כיהן כרב בכמה קהילות במרכז אירופה עד שעלה לארץ ישראל. בזכות מעמדו בקהילות אלו התקבלו שם ספריו בהערכה וזכו לתפוצה נרחבת. בין צאצאי השל"ה ניתן למנות את רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" – אחת הדמויות המרכזיות של התנועה החסידית.

השל"ה ממזג בתורתו הלכה וקבלה, גמרא ומדרש. כתביו מהווים מקור להלכות ומנהגים רבים, כגון "תיקון ליל שבועות" שמוזכר לראשונה בספרו "שני לוחות הברית". לפי מסורת החסידים הייתה תורתו של השל"ה נר לרגלי הבעל שם טוב וממשיכיו: כוונות התפילה שחיבר עיצבו את תפילתם, ופירושיו משוקעים בתורתם ובכתיבתם. 

 

  • תיאור המקום

    קברו של רבי ישעיהו לוי הורוביץ – השל"ה הקדוש –סמוך לקברו של הרמב"ם. על המצבה נכתב: "פה נקבר השל"ה הקדוש.. שימש אב בית הדין בקהילות גדולות באירופה.. נפטר בטבריה בשנת הש"ץ". קיימת מחלוקת בדבר תאריך הפטירה המדויק. במתחם הקבר – ששופץ בעשור האחרון על-ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים – נמצאים גם קברי התנאים רבן יוחנן בן זכאי ורבי אליעזר בן הורקנוס, האמוראים רבי אמי ורבי אסי, וכן ציון הרמב"ם.

  • אודות השל"ה הקדוש

    רבי ישעיהו הלוי הורוביץ נולד בפראג לאביו רבי אברהם במחצית המאה ה-16 לסה"נ. הוא היה "עילוי" שהוסמך לרבנות בגיל צעיר, וכיהן כרב בכמה קהילות יהודיות מרכזיות. בעת שכיהן ברבנות העיר פרנקפורט דמיין נחתם צו גירוש כנגד יהודי העיר, ור' ישעיהו נאלץ לברוח ממנה ולחזור לפראג. באותה תקופה נפטרה רעייתו הראשונה חיה, והוא החליט לעלות לארץ ישראל. אז גם החל לכתוב את ספרו העיקרי "שני לוחות הברית", או בראשי תיבות – של"ה.

    את דרכו לארץ ישראל עשה השל"ה ברגל. בדרכו עצר בעיר חאלב שבסוריה כדי ללמוד תורה אצל רבי שמואל ויטאל. ר' שמואל ויטאל החזיק אז ברשותו את העותק היחיד של כתבי האר"י כפי שנאספו ונכתבו על ידי אביו המהרח"ו, והוא והשל"ה למדו בהם בחברותא. מכאן ואילך הפכה תורת האר"י למרכיב מרכזי בהגותו של השל"ה. 

    בהגיעו לארץ ישראל שם השל"ה פעמיו לירושלים, שם למד ועסק גם בענייני התפילה, ואף הוציא לאור סידור תפילה עם פירושים וכוונות בשם "שער השמיים". בסידורו משלב השל"ה את תורתו שלו – וכוונת התפילה הנגזרות ממנה – לצד כוונות הנלמדות מתורת הקבלה של האר"י. שילוב ייחודי זה יוסיף ויאפיין את חיבוריו של השל"ה ויתרום להתפשטותם והשפעתם הרחבה. 

    כמה שנים אחרי הגיעו לישראל נעצר השל"ה – יחד עם עוד ארבעה עשר מרבני ירושלים ונכבדיה – על-ידי הפחה התורכי החדש. יהודי צפת וטבריה נחלצו לסייע ליהודי ירושלים כדי לגייס את סכום הכופר הנדרש, ולאחר כמה שבועות השתחרר השל"ה ממעצרו. לאחר שחרורו עבר לגור בצפת.

    בצפת השלים רבי ישעיהו את חיבורו "שני לוחות הברית". הספר מיוסד כולו על הפסוק "כי נר מצווה ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר" (משלי ו') והוא מעין חיבור העוסק בכל תחומי החיים היהודיים בהתאם לשלושת חלקי הפסוק: "נר מצווה" – דיון הלכתי בפרטי המצוות; "תורה אור" – דיון רעיוני בשורשי המצוות ובעומק הרוחני שעומד מאחוריהן; ו-"דרך חיים" – הדרכות ומנהגים שנועדו להבטיח כי האדם אכן יצעד בדרך הנכונה – דרך החיים. בחיבור הספר עמדו לנגד עיניו של המחבר בניו ונכדיו שנותרו בפראג וסביבתה, והוא פונה אליהם ישירות בגוף הספר ("דעו בניי" וכדומה). עם סיום הכתיבה שלח השל"ה לבניו את הספר, ואחד מהם – רבי שבתאי – הביא אותו לדפוס.

    לאחר תקופה של כשלוש שנים בצפת, עבר רבי ישעיהו הלוי הורוביץ לטבריה. הוא נפטר בעיר ונקבר לצד קברו של הרמב"ם. על פי המסורת, נמנה השל"ה יחד עם עוד שני חכמים – "אור החיים הקדוש" ו-"האלשיך הקדוש" – שמסרו נפשם כדי להגיע לארץ ישראל ולספוג מקדושתה. לכן גם לשמו התווסף התואר "קדוש", והוא מכונה בפי כל בשם "השל"ה הקדוש".

     

  • אירועים שנוהגים לקיים באתר

    השל"ה מסביר בכתביו כי מתן תורה מתחדש בכל שנה בחודש סיוון, ולכן בערב ראש חודש זה [כ"ט אייר] יש להתפלל על הצלחה בחינוך הילדים בגשמיות וברוחניות. בתאריך זה נוהגים רבים לעלות לקברו כדי להתפלל את תפילת השל"ה לחינוך.

  • סגולות

    נוהגים בערב ראש חודש סיוון ששני ההורים מתפללים יחד את תפילת השל"ה על הילדים. ומשתדלים ליישב ביניהם ענייני הבית ולהסיר המחלוקת ולהיות באחווה ורעות קודם שיתפללו.   

     

כתובת והוראות הגעה

טבריה

המשך קריאה אודות המקום

בטבריה קיים גם בית כנסת על שמו של השל"ה. בית כנסת זה היה פעיל שנים רבות קודם לבואו של השל"ה לטבריה, אך מאז שקבעו השל"ה כמקום לתפילתו, נהגו לכנותו בשם "בית כנסת השל"ה". לפני כמאתיים שנה, בתקופה של מצוקה כלכלית, נאלצו תושבי טבריה למכור את המתחם, והוא נמצא מאז בבעלותה של הכנסייה היוונית, ובדרך כלל לא ניתן להיכנס אליו או לבקר בו. 

האגדה מספרת כי בערוב ימיו התחבט רבי ישעיהו בדבר השם שנתן לספרו – "שני לוחות הברית". האם אין זה יומרני לקרוא לחיבורו בשם זה, כביכול עומד הוא באותה מדרגה עם תורה שניתנה למשה מסיני? כששטח את לבטיו בפני אחד מחכמי טבריה, ענה לו החכם כי אכן השאלה במקומה, ולא ברור שראוי לנהוג בדרך זו. אבל, הוסיף אותו חכם ואמר, לפחות יכול אתה להתלות באילן גדול – הרמב"ם. הרי גם על ספרו של הרמב"ם ניתן לשאול את אותה שאלה – וכי איך עלה בדעתו לכנות את הספר בשם "משנה תורה", כביכול עומד הוא באותה מדרגה עם ספר "דברים" שנאמר מפי הנביא משה ונקרא "משנה תורה"? כיוון ששמע רבי ישעיהו כך, ביקש שיקברהו באחרית ימיו לצדו של הרמב"ם, שאם יימחלו לרמב"ם מן השמים בעניין זה – וודאי יימחלו גם לו עצמו.

דילוג לתוכן