"אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב הקב"ה לאבא אושעיא איש טיריא בוז יבוזו לו" (ויקרא רבה ל, א)
ציון קברו של האמורא רבי אושעייא איש טירייא נמצא צפונית מערבית לפקיעין הישנה, בסמוך למעיין הנקרא עין טיריא. תחת נופו של עץ אלון עתיק נמצאת מצבת אבן ועליה הכיתוב "ציון האמורא רבי אושעיא איש טיריא זיע"א". זיהוי זה נסמך על מסורת קדומה שנמסרה בעל-פה מדור לדור בין תושביה היהודים של פקיעין וסביבתה.
מתורתו של רבי אושעיא איש טירייא לא נשתיירו בידינו אלא כמה עדויות על מנהגיו ומידת חסידותו. בין השאר מסופר עליו (ירו' ב"מ פ"ח ה"א) כי הלך בדרכו של שמעון בן שטח בהקפדתו על מצוות השבת אבדה. שמעון בן שטח קנה חמור מנכרי ומצא אבן יקרה תלויה בצווארו, ושמחו תלמידיו על המציאה. אולם שמעון בן שטח סירב לקחת את האבן היקרה לעצמו, אלא קידש את השם והשיב את האבדה לנכרי, באמרו: "חמור קניתי, אבל אבן טובה – לא קניתי". אף אבא אושעיא איש טירייא, בעת שהיה כובס את הבגדים בנהר, מצא תכשיטים שנשמטו לאחת מנשות האצולה הרומאית ששהתה אז בארץ. כאשר ביקש רבי אושעיא להשיב לה את האבידה אמרה כי אין לה צורך בתכשטים אלו, שיש לה כדוגמתם בבית. אולם רבי אושעיא עמד על דעתו והסביר לה כי לפי חוקי תורתו חובה עליו להשיב את האבדה, דבר שהביא את אותה בת-אצולה לקרוא בהתפעלות "ברוך ה' אלוקי היהודים".
על אף שתאריך פטירתו של רבי אושעיא אינו ידוע, נוהגים לעלות לקברו במיוחד בט"ו באב