בחתימת מעמד "האידרא רבה" שבו מתגלים לרשב"י וחבורתו סודות עליונים, מתקבצים פמליא של מעלה ונשמות הצדיקים לשמוע את אותם חידושים נפלאים. אולם רשב"י מבחין כי אליהו הנביא לא נמצא שם: "תוהנא על האי חגיר חרצן" – תוהה אני על האיש הלבוש איזור עור למותניו מדוע לא בא לאידרא? לאחר מכן מתגלה אליהו לרשב"י ומספר לו כי בדיוק באותה עת הוא נשלח להציל את רב המנונא סבא שנלקח למאסר בידי המלכות. בדברים אלו מרמז אליהו לרשב"י על עומק תורתו של רב המנונא וחשיבותה.