מתורתו של רבי אושעיא איש טירייא לא נשתיירו בידינו אלא כמה עדויות על מנהגיו ומידת חסידותו. בין השאר מסופר עליו (ירו' ב"מ פ"ח ה"א) כי הלך בדרכו של שמעון בן שטח בהקפדתו על מצוות השבת אבדה. שמעון בן שטח קנה חמור מנכרי ומצא אבן יקרה תלויה בצווארו, ושמחו תלמידיו על המציאה. אולם שמעון בן שטח סירב לקחת את האבן היקרה לעצמו, אלא קידש את השם והשיב את האבדה לנכרי, באמרו: "חמור קניתי, אבל אבן טובה – לא קניתי". אף אבא אושעיא איש טירייא, בעת שהיה כובס את הבגדים בנהר, מצא תכשיטים שנשמטו לאחת מנשות האצולה הרומאית ששהתה אז בארץ. כאשר ביקש רבי אושעיא להשיב לה את האבידה אמרה כי אין לה צורך בתכשטים אלו, שיש לה כדוגמתם בבית. אולם רבי אושעיא עמד על דעתו והסביר לה כי לפי חוקי תורתו חובה עליו להשיב את האבדה, דבר שהביא את אותה בת-אצולה לקרוא בהתפעלות "ברוך ה' אלוקי היהודים".