פרט למגוריו ולרבנותו בעיר חיפה – אחת הקהילות הקטנות שבצפון הארץ באותם ימים, עלומות הן נסיבות חייו של רבי אבדימי. מתורתו נשתמרו בעיקר דברי אגדה, ביניהם המדרש על הפסוק בקהלת "והרוח תשוב אל הא-להים אשר נתנה – תנה לו כפי שנתנה לך". במדרשו מדמה רבי אבדימי את הנשמה לכיכר של תרומה טהורה שנמסרה לכהן עם הארץ למשמרת, ומדריכים אותו שיזהר להשיבה לבעליה כשהיא טהורה, שאם נטמאה אין לה תקנה ואין תועלת בהשבתה. אנו מוצאים את רבי אבדימי כשהוא פוסק בדיני עירובין לאנשי עירו, וכן בהלכות הנוהגות יום-יום כגון דיני קריאת התורה בראש חודש טבת שחל (תמיד) בחנוכה.