מר זוטרא היה מקפיד על תפילה בציבור, גם כאשר צרכי הציבור לא אפשרו לו להתפלל בבית הכנסת בזמן הקבוע שם. ואשר על כן כאשר בשבתות שברגלים כאשר היה צריך לדרוש הלכות ברבים בשעה שבה מתקבצים רבים לשמוע את הדרשות, היו הוא וחברו האמורא מימר מכנסים בביתם מניין של אנשים להתפלל כך בציבור בשעה מוקדמת. (ברכות דף ל ע"א).
בגמרא מסופר כי פעם נגנב גביע כסף בנסיבות שבהן ניתן היה להבין כי אחד מן התלמידים שבבית המדרש שלח ידו בגביע. מר זוטרא הבחין באחד התלמידים שלא היה "מחבב את ממון חברו כשלו", וניגב את ידיו בבגדו של חברו לאחר שנטל ידיים, ומשום כך חשד מר זוטרא באותו תלמיד, ואכן לאחר חקירה התברר שהחשד היה מוצדק (בבא מציעא דף כ"ד ע"א).