banner icon

מערת שם ועבר

Line
banner icon

ובשעה שבקשו אומות העולם לתעות מדרכיו של הקב"ה, העמיד להם הקב"ה… שם ועבר – והיו מתרין בהן [בראשית רבה, פר' נ"ב, י"א]

שֵם ועבֶר היו מצאצאי נוח, שומרי מסורת האמונה בא-ל אחד. בבית מדרשם למדו אבות האומה.

שֵם ונינו עֵבֶר זכו לאריכות שנים מופלגת עד ימי האבות, וכך יכלו האבות ללמוד מתורתם. שם היה בנו הנבחר של נוח, אבי השושלת ממנה עמד לבסוף אברהם העברי. עבר היה אחד מצאצאיו, אשר בימיו נפלגה הארץ.

פילוג הארץ לשפות שונות בא בעקבות חטא דור הפלגה – הניסיון לבנות מגדל שראשו מגיע השמימה (בראשית י"א). על פי המדרש סרב עבר לקחת חלק בבניית המגדל, ובזכות כך זכה לשמר את השפה המקורית שבה נברא העולם – העברית. יחד עם סבו שם שימר עֵבֶר את חכמת העברית ואת יסודות האמונה בא-ל אחד. בבית המדרש שייסדו השניים למדו אברהם יצחק ויעקב, וכך הגיעה לבסוף ידע עתיק זה לידיו של העם היהודי.

  • תיאור המקום

    מערת שם ועבר היא מערת קבורה בתחומי העיר העתיקה של צפת. במערה כוכי קבורה מתקופות שונות, ועל גביה מבנה עשוי אבן. במתחם זה קבורים על פי המסורת גם התנאים רבי דוסא בן הרכינס, שמעון בן עזאי ורבי נחמיה. 

  • אודות שם ועבר

    שֵם ועבֶר היו דמויות מרכזיות בשושלת היוחסין שמנוח ועד אברהם אבינו. שם היה בנו הבכור של נוח, אביהם של כל העמים ה-"שמיים" וביניהם אשור וארם. עבֶר היה נינו של שֵם, ועל מעמדו הייחודי תעיד העובדה כי שֵם עצמו מוזכר בתנ"ך ביחוס ישיר אליו: " וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא, אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר". אברהם אבינו היה נין-נינו של עבר, ועל כן הוא מכונה "אברהם העברי". 

    שם ועבר האריכו ימים יתר על שאר בני דורם; שם – עד לימי האבות אברהם ויצחק, ועבר – עד לימיו של יעקב אבינו. על פי רש"י (בראשית י"ד פס י"ח), מלכיצדק מלך שלם הוא הוא שם בן נוח, ולכן הוא מכונה "כהן לא-ל עליון". בכך צועד רש"י בעקבות חז"ל, שהסבירו כי שם ועבר הם אלו שקיבלו מנוח את יסודות דעת אלקים והאמונה בא-ל אחד כפי שעברו מאז ימיו של אדם הראשון. בבית מדרשם של שם ועבר נמסרו עיקרי אמונה אלו ליחידי סגולה, וביניהם אברהם אבינו. וכך מובא במדרש (אוצר המדרשים, עמ' 487): "כשברא הקב"ה עולמו, ברא ספר יצירה… והראה לו לאברהם ספר יצירה ולא הבין בו דבר. יצאה בת קול ואמרה: … לך אצל שם ועבר! הלך אצל שם ועבר והביט בו ג' שנים עד שידעו לצור עולם". על פי המדרש, הלכו שם ועבר לפני ארונו של אברהם בדרכו האחרונה למערת המכפלה (בראשית רבה פרשה ס"ב, ג'). כאשר ביקשה רבקה "לדרוש את השם" על עניין התאומים בבטנה – היא פנתה לבית מדרשם של שם ועבר (בראשית פרק כ"ב פס' כ"ה; ועיין רש"י שם), ומה שלא הספיק יעקב אבינו ללמוד מיצחק אביו – למד בבית מדרשם של שם ועבר, שם הסתתר מפני עשיו כמה שנים לפני שהמשיך בדרכו לחרן, ובהמשך העביר את הידע הזה לבניו (בראשית רבה פר פ"ד; שם פר' צ"ח). הנה כי כן היה בית מדרשם של שם ועבר מקום בו נשתמרה חכמת האלוקות הקדומה כפי שהתגלתה ליחידי סגולה מאז ימיו של אדם הראשון, ונתגלגלה חכמה זו עד לאבות ולשבטים מייסדי האומה הישראלית.

המשך קריאה אודות המקום

מערת שם ועבר היא ביטוי לרעיון של לימוד תורה לשמה, שכן וודאי שהשניים לא היו מצווים לעסוק בתורה קודם נתינתה, ועשו זאת רק מאהבת הבורא ומיראתו. בחסידות נחשבת תורתו של שֵם כתורה שבכתב, שהיא כולה שמותיו של הקב"ה הנכתבים ואינם נמחקים, ואילו תורתו של עֵבֶר היא כתורה שבעל-פה העוברת מדור לדור. 

דילוג לתוכן