מערת שם ועבר

שֵם ועבֶר היו דמויות מרכזיות בשושלת היוחסין שמנוח ועד אברהם אבינו. שם היה בנו הבכור של נוח, אביהם של כל העמים ה-"שמיים" וביניהם אשור וארם. עבֶר היה נינו של שֵם, ועל מעמדו הייחודי תעיד העובדה כי שֵם עצמו מוזכר בתנ"ך ביחוס ישיר אליו: " וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא, אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר". אברהם אבינו היה נין-נינו של עבר, ועל כן הוא מכונה "אברהם העברי". 

שם ועבר האריכו ימים יתר על שאר בני דורם; שם – עד לימי האבות אברהם ויצחק, ועבר – עד לימיו של יעקב אבינו. מלכי צדק מלך שלם שיצא לקראת אברהם כשחזר ממלחמתו במלכים ששבו את לוט בן אחיו (בראשית י"ד פס י"ח), ואשר הוא מכונה בפסוק שם: "כהן לא-ל עליון", הוא עצמו לדעת חז"ל שם בן נח (סדר עולם פרק כ"א; אבות דר"נ פ"ב; בראשית רבה וירא פר' נ"ו ועוד).

על פי המדרש אברהם אבינו עצמו הלך לבית מדרשו של שם ועבר כאשר התקשה בהבנת ספר יצירה ("בית המדרש" ח"ו עמ' 36). כאשר עשה אברהם אבינו משתה גדול ביום שבו נגמל יצחק (בראשית כ"א ח'), השתתפו במשתה שם ועבר (תנחומא ישן וישלח סי' כג; רש"י בראשית שם). וכאשר נפטר אברהם: "שם ועבר היו מהלכין לפני מיטתו" (בראשית רבה חיי שרה פר' סב).

על רבקה נאמר בתורה שכאשר התרוצצו הבנים בקרבה, הלכה "לדרוש את השם" (בראשית כ"ב, כ"ה). ועל כך אמרו חז"ל כי לצורך זה הלכה לבית מדרשם של שם ועבר (בראשית רבה תולדות פר' ס"ג).

על יעקב אבינו נאמר בתורה שהיה "איש תם יושב אהלים" (בראשית כ"ה כ"ז). ועל כך אמרו חז"ל: "שני אהלים, בית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר". (בראשית רבה [תולדות] פר' ס"ג). וכאשר ברח מפני עשו אחיו לחרן, הסתתר בדרכו ארבע עשרה שנה בבית מדרשו של עבר (סדר עולם פ"ב). ויעקב אבינו מסר לבנו יוסף את כל ההלכות שמסרו לו שם ועבר  (בראשית רבה [וישב] פר' פ"ד). ודברים אלו הועברו על ידי בנימין לבנו שנקרא: מופים (בראשית רבה [ויגש] פר' צ"ד).