מערת האידרא רבה

עשרה מבני חבורתו של רשב"י התקבצו לשמוע את סודות "האידרא", ואליהם נלוו פמליא של מעלה. במהלך האידרא פנה רשב"י לכל אחד מן החכמים בתורו וביקש ממנו להסביר "תיקון" אחר במידות ההנהגה העליונה. רשב"י הוסיף וביאר להם את כוח לימוד התורה כשתיאר להם כיצד נתקנים הדברים בעולמות העליונים ממש באותה עת שהדברים מתבארים בפי התלמידים בעולם הזה. חששו של רשב"י מפני גילוי הנסתרות התגלה כמוצדק כאשר שלושה מבני החבורה – רבי יוסי בר' יעקב, רבי ייסא ורבי חזקיה – נפטרים לבית עולמם בסיום מעמד האידרא. והיה ר' שמעון חושש שמא נגזרה הגזרה על כל בני החבורה, עד שהודיעוהו מן השמים "זכית רבי שמעון, וזכו החברים שעמך, שהתגלו לכם דברים שלא נודעו לאף בריה עד עתה". והיה רבי שמעון שמח ורבי אבא עצוב על מותם, עד שאמר רבי שמעון מילה ונפקחו עיניו של רבי בא לראות את מעלת כבודם של החברים בגן עדן העליון, ונחה דעתו. מאותו זמן לא נפרדו עוד שבעת החברים והיו עוסקים בסודות שנגלו להם. עוד רבי שמעון תהה מדוע לא הגיע אליהו הנביא עם כל פמליא של מעלה למעמד האידרא. אמר לו אליהו: "חייך, במשך שלושה ימים ביררו במתיבתא דרקיעא מי זכאי להגיע לאותו מעמד, ואף אני הייתי מיועד לבוא אלא שבאותו זמן בדיוק נקלע רב המנונא לצרה ונשלחתי להצילו מיד רודפיו, ויכולתי לחזור רק לאחר שאתם סיימתם את למודכם הנפלא". (זוהר ח"ג, דף קכ"ט-קמ"ד).