banner icon

מערת אליהו הנביא

Line
banner icon

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי פרק ג', פס' כ"ג)

אליהו, נביא ממלכת ישראל בזמן בית המקדש הראשון. עלה בסערה השמימה. נחשב למבשר הגאולה האחרונה.

אליהו הנביא פעל בשומרון, בירתה של ממלכת ישראל, בחצרם של המלך אחאב ובנו אחזיה – במאה ה-9 לפני הספירה. נודע בדרכו הקנאית והבלתי-מתפשרת. דמותו – "אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר, וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו" – הייתה לאגדה, והיא מונצחת באלפי מדרשים, פיוטים וסיפורי צדיקים בדבר "גילוי אליהו". 

מוצאו ושבטו של אליהו אינם מוזכרים בתנ"ך מלבד היותו "מתושבי הגלעד". כנביא, אליהו אינו חושש להתעמת עם המלך אחאב, הן על רקע תמיכתו בנביאי הבעל והן על רקע שחיתותו המוסרית. בשיאם של עימותים אלו התמודד אליהו בראש הר הכרמל עם קרוב לאלף נביאי בעל, עושי דברם של אחאב ואשתו איזבל. תפילתו של אליהו נענתה ואש ירדה מן השמים, וכל העם נענו ואמרו "ה' הוא האלקים".

 

  • תיאור המקום

    מערת אליהו הנביא היא מערה חצובה בסלע בצלע הר הכרמל. חלק גדול מהזמן מצא אליהו מסתור במדבריות הדרום, אולם לא מן הנמנע כי הסתתר תקופה מסוימת בכרמל – במקום בו התעמת עם נביאי הבעל. ייתכן גם כי זו המערה שבה החביא הנביא עובדיה את נביאי ה' מפני זעמה של איזבל בעת הבצורת (ראו מלכים א, י"ז). 

     

  • אודות אליהו הנביא

    כשם שהסתלק מעל במת ההיסטוריה בסערה, כך גם הופיע עליה אליהו בראשית ימיו. נביאי ה' נרדפו באותם ימים עד חורמה על-ידי המלך, ואף יותר מכך על ידי אשתו, המלכה הצידונית איזבל, שהעדיפה את נביאי האל הכנעני 'בעל'. אך אליהו התייצב לפני אחאב מלך ישראל, הכריז כי בעוונות המלך – "חַי ה'… אִם-יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר", ונמלט אל המדבר.

    בתום שלוש שנות בצורת קשה ציווה ה' את אליהו לחזור אל אחאב ולנבא על בוא הגשם. אחאב, שרדף אחרי אליהו שלוש שנים ללא הצלחה, התקשה להאמין כי אליהו הוא העומד לפניו: "הַאַתָּה זֶה, עֹכֵר יִשְׂרָאֵל?!". "לֹא עָכַרְתִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל", השיב לו אליהו בתקיפות, "כִּי אִם-אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ, בַּעֲזָבְכֶם אֶת-מִצְוֺת ה". אליהו ציווה על אחאב לכנס את כל ישראל בראש הר הכרמל, שם יתעמת עם קרוב לאלף מנביאי הבעל והאשרה, נאמניה של המלכה איזבל. בראש ההר הציב אליהו מול המוני ישראל את הבחירה: "עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם ה' הָאֱלֹקִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל – לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א י"ח). תפילתו של אליהו נענתה מיד ואש ירדה על המזבח, על אף שקודם לכן הציף אותו אליהו במים רבים. לקול קריאות ההמון "ה' הוא האלקים", ולאחר הבצורת הארוכה, התמלאו השמים בעננים וגשם החל סוף סוף לרדת. אליהו שינס את מתניו ורץ לפני מרכבתו של אחאב כל הדרך עד לארמון שבשומרון, ומכאן אמרו: ל"עולם תהא אימת מלכות עליך, שהרי אליהו רץ לפני אחאב המלך ואף שרשע היה (זבחים דף ק"א ע"ב, ועיין במהרש"א חידושי אגדות שם).

    על אף שמעמד הר הכרמל הסתיים בהצלחה, נאלץ אליהו לברוח שוב אל המדבר מפני זעמה של המלכה איזבל. מיואש ושואל את נפשו למות הגיע אליהו להר חורב, שם נגלה אליו ה': " מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ "? ואליהו השיב: קַנֹּא קִנֵּאתִי לה'.. כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! אֶת-מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ". (מלכים א י"ט) בתגובה אומר לו ה': "צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה', וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה… – לֹא בָרוּחַ ה'; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ – לֹא בָרַעַשׁ ה'; וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ – לֹא בָאֵשׁ ה'; וְאַחַר הָאֵשׁ – קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. בהתגלות זו מצווה ה' את אליהו לחזור ולמשוח את אלישע לנביא תחתיו. 

    אליהו עוד המשיך לצאת ולבוא בארמון אחאב, השרוי במלחמה עם הארמים הגובלים עמו מצפון. באחד הימים נודע לו כי – בעצתה של איזבל – חמד אחאב את כרמו של שכנו, נבות היזרעאלי, וביים כנגדו משפט שקר. במשפטו נמצא נבות חייב מיתה, ולאחר שהוצא להורג – הלאים אחאב את כרמו. על רקע שחיתות מוסרית זו שוב ניגש אליהו להתעמת עם אחאב: "כֹּה אָמַר ה', הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ?!" (מלכים א כ"א). אליהו מנבא כי שושלת אחאב תבוא אל קיצה, ואחאב עצמו ימות מוות משפיל בדיוק באותו מקום בו הוציא את נבות להורג – וכך אכן קרה לבסוף.

    בסיום שליחותו של אליהו הנביא התלווה אליו אלישע. אליהו בקע את הירדן לשניים והם עברו לגדה המזרחית, ובעודם הולכים ומדברים, "וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם, וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם" (מלכים ב ב'). אלישע התקשה להיפרד ממורו ורבו וצעק: "אָבִי, אָבִי! רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו!". מפסוקים אלו עולה כי אליהו לא מת כאחד האדם, וזהו המקור למסורות הרבות לכך שהוא שב ומוסיף להתגלות בעולמנו זה בהזדמנויות שונות (וראו עוד בתיאור המקום).

  • אירועים שנוהגים לקיים באתר

    מתוך הקשר החזק בין אליהו הנביא לבשורת הגאולה, נוהגים לבוא ולהתפלל במערת אליהו למחרת שבת "נחמו", הראשונה מבין שבע שבתות הנחמה שלאחר תשעה באב. יש מסורות כי בעבר היו נוהגים לבוא לשם גם בל"ג בעומר, אולם בשנים האחרונות נתמעט המנהג. ללא קשר לתאריך מסוים, רבים הפוקדים את המערה בכל יום כדי להתפלל ולבקש על כל צרה ומצוקה. 

     

  • סגולות

    מלבד מקום לתפילה לבריאות, למציאת זיווג ולפרי בטן, נחשבת מערת אליהו למקום המסוגל להתמודדות עם מחלות נפש.

כתובת והוראות הגעה

דרך אלנבי, חיפה

המשך קריאה אודות המקום

לאליהו הנביא התייחד מקום של כבוד במסורת היהודית, ולאור נסיבות הסתלקותו המסתוריות "ברכב אש וסוסי אש" בסערה השמימה, רבו הסיפורים על שיבתו לארץ בהזדמנויות שונות. המקור הראשון לכך נמצא כבר בנבואת מלאכי – הנביא האחרון – החותם את ספרו בהבטחה האלוקית: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא". בתלמוד אנו מוצאים את אליהו כשליח בין שמים לארץ המתגלה אל החכמים כדמות שחציה אדם וחציה מלאך, ובמרוצת הדורות הופכת להיות גם מקור לחידושי תורה נשגבים המתגלים לצדיקי הדור. לצד זה ישנה מסורת על התגלותו של אליהו בכל ברית מילה ובכל שולחן ליל סדר בפסח, עד כדי כך שהמנהג הוא למזוג כוס יין חמישית בליל הסדר שנקראת "כוס של אליהו הנביא", ולהציב כסא עבורו בברית המילה – "כסא של אליהו הנביא". יש הרואים בכך (בעקבות רבי שמואל בר נחמן במדרש) תגובה לדרכו הקנאית של אליהו שהצהיר בהר חורב "כי עזבו בריתך בני ישראל" – ועל כן הוא מתייצב בכל פעם לראות כי אין הדבר כך, ובני ישראל שומרים את הברית (ברית מילה פסח) בהקפדה רבה.

מעמד הר הכרמל היה אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של העם היהודי (ראו "אודות הצדיק"), וזהו המקור לזיהויה של המערה בהר הכרמל כמערת אליהו. זוהי מערה חצובה בצלע ההר בין שכונת בת גלים לסטלה מאריס של היום, והיא מורכבת מחדר מרכזי גדול ולצדו חדר חצוב נוסף – קטן יותר – הפונה לכיוון מערב. במקום תלויות פרוכות ויש המטמינים בו פתקים עם בקשות. 

קיימות עדויות של מבקרים מתקופות שונות על היותה של המערה מוקד עליה לרגל לתפילה. חלק מהמבקרים אף מתארים חוויות אישיות יוצאות דופן של התעלות וטהרה בזמן הביקור במערה או בעקבותיו. 

אליהו הנביא תופס מקום של כבוד גם במסורות הנצרות והאסלאם, והמערה מקודשת בעיני מאמיני דתות אלה.

 

דילוג לתוכן