"…והיה יחיד בדורו ואחד בזמנו, איש שנמצאו בו כל החמודות והמידות הטובות״ (רמב"ם הקדמה למשנה)
נשיא הסנהדרין ועורך המשנה. מכונה "רבי" או "רבנו הקדוש".
רבי יהודה חי ופעל בגליל במאה ה-2 לסה"נ. כנשיא הסנהדרין היה לו תפקיד מרכזי בשיקום הקהילה היהודית בארץ ישראל לאחר מרד בר-כוכבא, ובמנהיגותו השתלבו הפן הרוחני והפן המדיני במלוא עצמתם – "תורה וגדולה במקום אחד".
חלק מסוים בהצלחתו של רבי יהודה הנשיא כמנהיג יש לזקוף למערכות היחסים הטובות שלו עם שלטונות רומי, קשרים שהגיעו לכדי ידידות אישית של ממש. החלק האחר הוא פועל יוצא של תכונותיו הרוחניות וגדלותו בתורה, שהגיעו לשיאן בעריכת המשנה ובחתימתה – ללא ספק אחד האירועים המכוננים בתולדות העם היהודי. רבי נחשב לאחרון התנאים, ולאחריו מתחילה תקופה חדשה – תקופת התלמוד.
קבר רבי יהודה הנשיא נמצא בציפורי, מקום בו שכנה הסנהדרין ושממנו פעל רבי בשנותיו האחרונות. ציון הקבר נמצא מצפון ליישוב בפאתי ציפורי העתיקה, והוא מבנה גדול ורחב. חשוב לציין כי ישנם מקורות מהם עולה כי מקום קבורתו בבית שערים, אולם מסורת ציפורי היא שעולה בקנה אחד עם מרבית העדויות ההיסטוריות.
רבנו הקדוש נולד ביהודה בתקופה שלאחר מרד בר-כוכבא: "עד שלא מת רבי עקיבא – נולד רבי". כנצר לשושלת הנשיאים צאצאי הלל הזקן, קיבל את תפקיד הנשיאות בירושה מאביו – רבן שמעון בן גמליאל. יהודה לא התאוששה ממפלתה באותו מרד, ומרכז התורה היהודי עבר – תחת הנהגתו של רבי – לציפורי שבגליל.
בניגוד לקיסר אדריאנוס, שהכביד את עולו על היהודים בעקבות המרד ונודע בגזרותיו הרבות, הקיסרים והנציבים שבאו אחריו נטו לאפשר חופש דת, ולרבי יהודה הנשיא היו קשרים מצוינים עם השלטונות הרומיים. כתוצאה מכך הורחבה סמכותה השיפוטית של הסנהדרין בהנהגתו, וענייני מדיניות רבים הונחו לפתחו. בתלמוד מתואר גם עושרו הרב של רבי, ומסתבר שהוא הצליח להגדיל את הונה של משפחת הנשיאות באמצעות המתנות, הזיכיונות וחופש הפעולה שקיבל מן הקיסרות.
התלמוד מספר גם על חברות אישית יוצאת דופן של רבי עם הקיסר אנטונינוס (שזיהויו המדויק שנוי במחלוקת). בסיפורים אלו אנו מוצאים את אנטונינוס מתייעץ עם רבי בענייני מדיניות – כגון דרכים לניהול נכון של משאבי השלטון, וכן בשאלות פילוסופיות יהודיות – כגון כיצד עומד האדם למשפט לאחר מותו.
את תורתו קיבל רבי יהודה הנשיא בעיקר מתלמידיו של רבי עקיבא, ואת דבריהם הוא מביא אל מפעלו החשוב ביותר – עריכת המשנה. התלמוד (סנהדרין ה') מספר כי "פעם אחת הלך רבי למקום אחד, וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם בטומאה…". התובנה העמוקה כי במצב של גלות ופיזור גיאוגרפי הישרדותה של התורה מוטלת בסכנה הביאה אותו להכריז "עת לעשות לה' – הפרו תורתך", והוא החל להעלות על הכתב את מה שבמשך דורות נמסר אך ורק כתורה שבעל-פה. רבי כינס את כל החומר ההלכתי, סידר אותו על פי נושאים, ניפה וזיקק אותו, ויצר את התשתית לאלפיים שנות תורה שבעל-פה – את המשנה.
למפעל עריכת המשנה הביא רבי גם את בקיאותו הרבה בשפה העברית. על אף ששלט היטב בארמית וביוונית, הקפיד בביתו לדבר אך ורק עברית, ובתלמוד מסופר כי תלמידי החכמים האחרים למדו את פירושן של מילים מסובכות בעברית מתוך האזנה לשיחותיהם של בני ביתו.
בהירותה הלשונית של המשנה בעריכת רבי ניכרת גם כיום, ויש לה חלק לא מבוטל בהתקבלות המהירה של הספר בקרב תלמידיו, וביניהם רבי חייא – שערך את התוספתא, רבי יוחנן – ראש וראשון לאמוראי ארץ ישראל, ורב [רבי אבא] – מייסד הישיבה הגדולה הראשונה בסורא שבבבל. תלמידים אלו קיבלו את המשנה כקאנון, ופיתחו צורת לימוד חדשה של פירוש המשניות ודיון בתוכנם – הלא היא התלמוד.
אולם לא רק מכוח בהירותה הלשונית התקבלה המשנה, אף לא מכוח נשיאותו הפורמלית של מחברה, כי אם מכוח היותו דמות מופת. על אף העושר הרב בביתו היה מסתפק במועט, ושנים רבות עברו עליו בצומות ובסיגופים. הוא הצטיין בענווה וביראת חטא, ונהג בפרישות מכל הנאות העולם הזה. תכונות אלו זיכו אותו עוד בחייו בתואר "רבנו הקדוש".
על פי המסורת יום פטירתו הוא ט"ו כסלו.
גם כאשר חלה רבי את חוליו אשר ימות בו, התקשו בני דורו לחשוב על הליכתו בדרך כל בשר. בגמרא (בבלי כתובות דף ק"ד ע"א) מסופר כי חכמי הדור גזרו תענית לבקש עליו רחמים, ואסרו לדווח על מצבו האמתי. אף שפחתו של רבי עלתה לגג והתפללה עליו, אולם אחרי שראתה כמה סובל הוא בחוליו אמרה מוטב ינצחו העליונים ולא יוסיף לסבול בעולם הזה. היא הפילה כד חרס גדול מהגג, והחכמים נבהלו מקול הרעש ופסקו מתפילתם – ונחה נפשו. אחד מתלמידיו, בר-קפרא, הלך להיות עמו ברגעיו האחרונים, וכששב לבית המדרש תיאר את פטירתו של רבי בלשון עקיפה, כמאבק בין העולמות העליונים ובין עולמם של בני האדם: "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש; ניצחו אראלים את המצוקים, ונשבה ארון ה'".
על פי המסופר בתלמוד הירושלמי (כלאים ט, ג) נפטר רבי בהיותו בציפורי. יום הפטירה היה יום שישי בשבוע, ואף על פי שהאריכו בהספדים, עדיין באורח פלא הספיקו כל באי ההלוויה לחזור לבתיהם ולהתכונן לשבת. עם כניסת השבת ושקיעת השמש יצאה בת קול ואמרה: "כל מי שלא התעצל בהספדו של רבי יהא מבושר לחיי העולם הבא".
בשעה טובה, בתום תקופת שיפוצים ארוכה, תיפתח לציבור מערת אליהו הנביא בחיפה החל מיום ראשון הקרוב, יח' בתמוז (תענית י"ז בתמוז), 17.7.22.שעות פתיחת האתר: 7:00 בבוקר עד 22:00 בערב.
ביום שישי הקרוב, פרשת פנחס, 15.7.22, ייסגר מתחם קבר רחל בין השעות 7:00 בבוקר ועד 13:00 אחה"צ בשל ביקור נשיא ארה"ב.לא תתאפשר כניסה ויציאה ממתחם הקבר.מתפללי מניין ותיקין מתבקשים להזדרז…
הערב, אור לי"ח בסיון, יחול יום פטירתו של רבן גמליאל דיבנה, ויימשך גם מחר.רבן גמליאל דיבנה היה נשיא הסנהדרין ביבנה שלאחר החורבן. נצר להלל הזקן וסבו של רבי יהודה הנשיא…
**"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים"** היום בערב, ולאורך היום מחר, יחול יום ט"ו באב, שהוא יום טוב מיוחד המסוגל למציאת זיווגים. סגולה ידועה היא לעלות ביום ט"ו באב לקבר יונתן בן עוזיאל ולהתפלל על זיווג הגון והצלחה בחינוך ילדים. המרכז הארצי נערך לקליטת הבאים לציון…
ביום שלישי כב' בתמוז תשפ"ג תתקיים תפילה מיוחדת במערת השונמית בכפר סולם התפילה בהשתתפות הרה"ג הרב גלאי שליט"א האתר הקדוש ידוע כמקום סגולה לחשוכי בנים. בתפילה ישתתפו קהל רב המגיע להתפלל להיפקד בזרע של קיימא וכן מגיע קהל רב להודות לקב"ה על שנפקדו ב"ה. הסגולה ידועה כמסורת בת שנים רבות…
אתמול בערב, אור לכ"ו בסיון, החלה הילולת יונתן בן עוזיאל בעמוקה ותימשך לאורך היום. יונתן בן עוזיאל היה תנא מן המאה הראשונה לספירה, חי ופעל בשלהי תקופת בית המקדש השני. היה גדול תלמידיו של הלל הזקן וכתב את תרגום הנביאים לארמית, הלא הוא "תרגום יונתן". ההילולה תתקיים בציון הקבר שבעמוקה.…
היום יום הילולת רבי ישמעאל כהן גדול. רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא ששימש בכהונה גדולה בשלהי ימי הבית השני, הוצא להורג בידי הרומאים יחד עם רבן שמעון בן גמליאל נשיא הסנהדרין והיה אחד מעשרת הרוגי מלכות. ההילולה מתקיימת היום ומחר כ"ד- כ"ה בסיון, 13-14.6.2023, בציון קברו בכפר…
דוד המלך, מלך ישראל השני אחרי המלך שאול, מלך ארבעים שנה על ממלכת ישראל ובתקופתו ביסס את הממלכה וקבע את ירושלים לבירת הממלכה לעירו- עיר דוד. הוא אבי שושלת המלוכה בישראל ומצאצאיו עתיד לצאת משיח בן דוד. דוד המלך מכונה גם "נעים זמירות ישראל" על שם מזמורי התהילים שהוא מחברם.…
בכל שנה, בערב ר"ח סיון, נוהגים לומר את תפילת השל"ה, שחיבר רבי ישעיהו הלוי הורביץ (השל"ה הקדוש), להצלחה ולשמירה על הבנים. כמו כן, נהגו לעלות בתאריך זה לציון קברו שבעיר טבריה. לפי השל"ה הקדוש, מידי שנה בערב ראש חודש סיוון, ניתנת התורה מחדש ולכן זהו זמן המסוגל לקיבול תפילות על…
הילולת שמואל הנביא תתקיים בימים חמישי, שישי ומוצ"ש כ"ח-כ"ט אייר תשפ"ג, 18-20.05.2023. לא תותר עליית כלי רכב פרטיים למתחם בימי ההילולה. הגעה באמצעות קו 136 בלבד או דרך חניון ההילולה ביציאה משכונת רמות. בכל שעות ההילולה המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים יפעיל מערך היסעים חינם מתחתית ההר לכניסה לקבר שמואל הנביא.…
מחר בערב, יום שני, אור לי"ח באייר תשפ"ג, תתקיים ההדלקה המסורתית בקבר שמעון הצדיק, תנא מימי בית שני וכהן גדול, משיירי הכנסת הגדולה. ההילולה תתקיים בימים שני- שלישי, 08-09.05.2023 בציון קברו שבירושלים. לא תתאפשר הגעה באמצעות כלי רכב פרטיים. ההגעה תתאפשר באמצעות הרכבת הקלה: ירידה בתחנת שמעון הצדיק או באמצעות…
ביום ז' באדר מציינים את הילולת משה רבינו ע"ה בציון התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי. השנה ההילולה תתקיים בימים שני ושלישי, ו' ו-ז' באדר תשפ"ג (27-28/2/23) בקבר הרשב"י במירון. דרכי הגעה תחבורה ציבורית ואוטובוסים פרטיים: הורדה ואיסוף מתחנות האוטובוס הציבוריות המסומנות בלבד! שימו לב: כניסת אוטובוסים לתוך מושב מירון…
ביום חמישי הקרוב, אור לכ' בטבת תשפ"ג 12.1.2023, נציין את פטירת הרמב"ם, רבי משה בן מימון. רבי משה בן מימון היה פוסק הלכה, פילוסוף, רופא ואיש אשכולות. יליד ספרד. דמות נערצת על יהודים ושאינם יהודים כאחד. תורתו של הרמב"ם היא בעלת היקף אדיר. לאורך כך חייו "לא פסק פומיה מגירסא",…