"…והיה יחיד בדורו ואחד בזמנו, איש שנמצאו בו כל החמודות והמידות הטובות״ (רמב"ם הקדמה למשנה)
נשיא הסנהדרין ועורך המשנה. מכונה "רבי" או "רבנו הקדוש".
רבי יהודה חי ופעל בגליל במאה ה-2 לסה"נ. כנשיא הסנהדרין היה לו תפקיד מרכזי בשיקום הקהילה היהודית בארץ ישראל לאחר מרד בר-כוכבא, ובמנהיגותו השתלבו הפן הרוחני והפן המדיני במלוא עצמתם – "תורה וגדולה במקום אחד".
חלק מסוים בהצלחתו של רבי יהודה הנשיא כמנהיג יש לזקוף למערכות היחסים הטובות שלו עם שלטונות רומי, קשרים שהגיעו לכדי ידידות אישית של ממש. החלק האחר הוא פועל יוצא של תכונותיו הרוחניות וגדלותו בתורה, שהגיעו לשיאן בעריכת המשנה ובחתימתה – ללא ספק אחד האירועים המכוננים בתולדות העם היהודי. רבי נחשב לאחרון התנאים, ולאחריו מתחילה תקופה חדשה – תקופת התלמוד.
קבר רבי יהודה הנשיא נמצא בציפורי, מקום בו שכנה הסנהדרין ושממנו פעל רבי בשנותיו האחרונות. ציון הקבר נמצא מצפון ליישוב בפאתי ציפורי העתיקה, והוא מבנה גדול ורחב. חשוב לציין כי ישנם מקורות מהם עולה כי מקום קבורתו בבית שערים, אולם מסורת ציפורי היא שעולה בקנה אחד עם מרבית העדויות ההיסטוריות.
רבנו הקדוש נולד ביהודה בתקופה שלאחר מרד בר-כוכבא: "עד שלא מת רבי עקיבא – נולד רבי". כנצר לשושלת הנשיאים צאצאי הלל הזקן, קיבל את תפקיד הנשיאות בירושה מאביו – רבן שמעון בן גמליאל. יהודה לא התאוששה ממפלתה באותו מרד, ומרכז התורה היהודי עבר – תחת הנהגתו של רבי – לציפורי שבגליל.
בניגוד לקיסר אדריאנוס, שהכביד את עולו על היהודים בעקבות המרד ונודע בגזרותיו הרבות, הקיסרים והנציבים שבאו אחריו נטו לאפשר חופש דת, ולרבי יהודה הנשיא היו קשרים מצוינים עם השלטונות הרומיים. כתוצאה מכך הורחבה סמכותה השיפוטית של הסנהדרין בהנהגתו, וענייני מדיניות רבים הונחו לפתחו. בתלמוד מתואר גם עושרו הרב של רבי, ומסתבר שהוא הצליח להגדיל את הונה של משפחת הנשיאות באמצעות המתנות, הזיכיונות וחופש הפעולה שקיבל מן הקיסרות.
התלמוד מספר גם על חברות אישית יוצאת דופן של רבי עם הקיסר אנטונינוס (שזיהויו המדויק שנוי במחלוקת). בסיפורים אלו אנו מוצאים את אנטונינוס מתייעץ עם רבי בענייני מדיניות – כגון דרכים לניהול נכון של משאבי השלטון, וכן בשאלות פילוסופיות יהודיות – כגון כיצד עומד האדם למשפט לאחר מותו.
את תורתו קיבל רבי יהודה הנשיא בעיקר מתלמידיו של רבי עקיבא, ואת דבריהם הוא מביא אל מפעלו החשוב ביותר – עריכת המשנה. התלמוד (סנהדרין ה') מספר כי "פעם אחת הלך רבי למקום אחד, וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם בטומאה…". התובנה העמוקה כי במצב של גלות ופיזור גיאוגרפי הישרדותה של התורה מוטלת בסכנה הביאה אותו להכריז "עת לעשות לה' – הפרו תורתך", והוא החל להעלות על הכתב את מה שבמשך דורות נמסר אך ורק כתורה שבעל-פה. רבי כינס את כל החומר ההלכתי, סידר אותו על פי נושאים, ניפה וזיקק אותו, ויצר את התשתית לאלפיים שנות תורה שבעל-פה – את המשנה.
למפעל עריכת המשנה הביא רבי גם את בקיאותו הרבה בשפה העברית. על אף ששלט היטב בארמית וביוונית, הקפיד בביתו לדבר אך ורק עברית, ובתלמוד מסופר כי תלמידי החכמים האחרים למדו את פירושן של מילים מסובכות בעברית מתוך האזנה לשיחותיהם של בני ביתו.
בהירותה הלשונית של המשנה בעריכת רבי ניכרת גם כיום, ויש לה חלק לא מבוטל בהתקבלות המהירה של הספר בקרב תלמידיו, וביניהם רבי חייא – שערך את התוספתא, רבי יוחנן – ראש וראשון לאמוראי ארץ ישראל, ורב [רבי אבא] – מייסד הישיבה הגדולה הראשונה בסורא שבבבל. תלמידים אלו קיבלו את המשנה כקאנון, ופיתחו צורת לימוד חדשה של פירוש המשניות ודיון בתוכנם – הלא היא התלמוד.
אולם לא רק מכוח בהירותה הלשונית התקבלה המשנה, אף לא מכוח נשיאותו הפורמלית של מחברה, כי אם מכוח היותו דמות מופת. על אף העושר הרב בביתו היה מסתפק במועט, ושנים רבות עברו עליו בצומות ובסיגופים. הוא הצטיין בענווה וביראת חטא, ונהג בפרישות מכל הנאות העולם הזה. תכונות אלו זיכו אותו עוד בחייו בתואר "רבנו הקדוש".
על פי המסורת יום פטירתו הוא ט"ו כסלו.
גם כאשר חלה רבי את חוליו אשר ימות בו, התקשו בני דורו לחשוב על הליכתו בדרך כל בשר. בגמרא (בבלי כתובות דף ק"ד ע"א) מסופר כי חכמי הדור גזרו תענית לבקש עליו רחמים, ואסרו לדווח על מצבו האמתי. אף שפחתו של רבי עלתה לגג והתפללה עליו, אולם אחרי שראתה כמה סובל הוא בחוליו אמרה מוטב ינצחו העליונים ולא יוסיף לסבול בעולם הזה. היא הפילה כד חרס גדול מהגג, והחכמים נבהלו מקול הרעש ופסקו מתפילתם – ונחה נפשו. אחד מתלמידיו, בר-קפרא, הלך להיות עמו ברגעיו האחרונים, וכששב לבית המדרש תיאר את פטירתו של רבי בלשון עקיפה, כמאבק בין העולמות העליונים ובין עולמם של בני האדם: "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש; ניצחו אראלים את המצוקים, ונשבה ארון ה'".
על פי המסופר בתלמוד הירושלמי (כלאים ט, ג) נפטר רבי בהיותו בציפורי. יום הפטירה היה יום שישי בשבוע, ואף על פי שהאריכו בהספדים, עדיין באורח פלא הספיקו כל באי ההלוויה לחזור לבתיהם ולהתכונן לשבת. עם כניסת השבת ושקיעת השמש יצאה בת קול ואמרה: "כל מי שלא התעצל בהספדו של רבי יהא מבושר לחיי העולם הבא".
בקבר דוד המלך הוצבה לאחרונה תצוגת ספר תהילים מהודר שנכתב על גבי קלף. הציבור מוזמן להגיע לראות ולהתרשם!
בשעה טובה, בתום תקופת שיפוצים ארוכה, תיפתח לציבור מערת אליהו הנביא בחיפה החל מיום ראשון הקרוב, יח' בתמוז (תענית י"ז בתמוז), 17.7.22.שעות פתיחת האתר: 7:00 בבוקר עד 22:00 בערב.
ביום שישי הקרוב, פרשת פנחס, 15.7.22, ייסגר מתחם קבר רחל בין השעות 7:00 בבוקר ועד 13:00 אחה"צ בשל ביקור נשיא ארה"ב.לא תתאפשר כניסה ויציאה ממתחם הקבר.מתפללי מניין ותיקין מתבקשים להזדרז…
הערב, אור לי"ח בסיון, יחול יום פטירתו של רבן גמליאל דיבנה, ויימשך גם מחר.רבן גמליאל דיבנה היה נשיא הסנהדרין ביבנה שלאחר החורבן. נצר להלל הזקן וסבו של רבי יהודה הנשיא…
ביום חמישי יט' בתמוז תשפ"ד תתקיים תפילה מיוחדת במערת השונמית בכפר סולם התפילה בהשתתפות הרה"ג הרב גלאי שליט"א האתר הקדוש ידוע כמקום סגולה לחשוכי בנים. הסגולה ידועה כמסורת בת שנים רבות זה כ-50 שנה וכל גדולי ישראל החזיקו בסגולה זו. אף הסטייפלר זצוק"ל ובנו ר' חיים קנייבסקי זצוק"ל היה שולח…
הילולת רבי ישמעאל כהן גדול תיערך השנה בימים ראשון ושני כ"ד-כ"ה בסיון (30.6.24-1.7.24) בציון קברו שבסאג'ור. המרכז הארצי נערך לקלוט את ציבור המתפללים במהלך ההילולה. רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא ששימש בכהונה גדולה בשלהי ימי הבית השני. זכה להתגלות א-לוהית בעת שנכנס לקודש הקודשים להקטיר קטורת ביום…
הילולת ר' יונתן בן עוזיאל הייתה אמורה להתקיים בכ"ה סיון 01-02.07.2024 יום שני ושלישי. בהמשך להודעת מועצה אזורית מבואות חרמון הוצא לאתר צו סגירה והכניסה לא תתאפשר בימי ההילולה. הציבור מתבקש לא להגיע לאתר. ראו צו הסגירה לקבר יונתן בן עוזיאל הדליקו נר לזכר הצדיק בדף הבית והתפללו מרחוק
הילולת דוד המלך נערכת מידי שנה במהלך חג השבועות, יום פטירתו של דוד המלך ע"ה. השנה, תתקיים ההילולה בימים שלישי- רביעי, ה'- ו' בסיוון, 11-12.6.24 בציון קברו בירושלים. המרכז הארצי נערך לקלוט את ציבור המתפללים במהלך ההילולה. ציון הקבר יהיה פתוח כל הלילה בין ימים שלישי לרביעי.
ביום חמישי הקרוב, ערב ר"ח סיון נציין את הילולת השל"ה הקדוש - רבי ישעיהו הלוי הורביץ. בערב זה נוהגים ישראל לעלות לציון השל"ה הקדוש שבעיר טבריה (שבתחם קבר הרמב"ם) ולומר את תפילת הבנים, אותה חיבר השל"ה, לשמירה ולהצלחה של הבנים. לפי השל"ה, בערב ראש חודש סיוון, ניתנת התורה מחדש וזהו…
"משה ואהרון בכהניו ושמואל בקראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם!" הילולת שמואל הנביא תצוין השבוע בימים שלישי בלילה עד חמישי בערב (כח-כט אייר, 4-6.6.24) דרכי הגעה להילולת שמואל הנביא 1. כלי רכב פרטיים יופנו לחניון ההילולה הנמצא ביציאה משכונת רמות לכיוון גבעת זאב. ונסיעה בקו 136 לאתר או דרך…
הילולת הרמחל במתחם קבר ר' עקיבא בטבריה תתקיים ביום ראשון ושני אור לכ"ה אייר 02-03/06/2024
ההדלקה המסורתית בהילולת רשב"י ע"י מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, הרב הראשי לישראל [video width="848" height="480" mp4="https://holy.org.il/wp-content/uploads/2024/05/סרטון-הילולה.mp4"][/video] ההדלקה המסורתית לרגל הילולת הרשב"י במתחם קבר שמעון הצדיק בירושלים תתקיים השנה אי"ה בליל ל"ג בעומר, מוצאי שבת פרשת "בהר", בשעה 22:30 בלילה. ההגעה לאתר באמצעות תחבורה ציבורית בלבד:…
להלן עדכוני פתיחת האתרים הקדושים בחוה"מ פסח: קבר רחל יהיה פתוח רצוף גם מהלך שעות הלילה. קבר רבן גמליאל ביבנה פתוח כל יום עד השעה 20:00 בערב שאר האתרים פתוחים לפי שעות הפתיחה המצוינות בדף האתר עצמו. בברכת חג פסח כשר ושמח!
אירוע הילולת משה רבינו ז' אדר ב', במתחם הרשב"י במירון מבוטל בהנחיית פיקוד העורף בעקבות המצב הביטחוני באזור. מצורפת הוראת פיקוד העורף בנושא