banner icon

קבר יהודה בן יעקב

Line
banner icon

"גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ" (בראשית מ"ט)

בנם של יעקב ולאה. התבלט בכישרון מנהיגותו. ממנו יצאה שושלת בית דוד.

יהודה היה בנה הרביעי של לאה אשת יעקב. על אף שלא היה הבכור, התגלו בו כישורי מנהיגות מצעירותו ולמעשה היה בכיר אחיו. משבט יהודה קם בית דוד, בממלכתו עמד בית המקדש, ומזרעו עתיד לקום מלך המשיח.

במדרשים נחשב יהודה לגיבור חיל בעל כוח רב, אשר עמד לו גם בעימות עם המשנה למלך מצרים, הלא הוא יוסף אחיו. בין צאצאי יהודה ניתן למנות את נחשון בן עמינדב –ראשון הנכנסים לים סוף, את כלב בן יפונה – אחד משני המרגלים ששלח משה אשר נותרו נאמנים לארץ ישראל וזכו להיכנס אליה, את דוד המלך ושלמה בנו וכן את דניאל איש חמודות. על פי המסורת, בדגלו של השבט הופיע אריה, המרמז על הברכה שקיבל מאביו "גור אריה יהודה".

  • תיאור המקום

    קבר יהודה בן יעקב שוכן על פי המסורת בלב העיר יהוד שבמרכז הארץ. בציון הקבר מבנה עתיק בעל כיפה, ובתוכו מצבה גדולה. מאחורי המבנה גן ציבורי גדול ובו אנדרטה לזכר בני יהוד שנפלו בשירותם הצבאי. זיהוי המיקום מתבסס על מסורת ערבית שמזהה את המקום כקבר יהודה בן יעקב.

  • אודות הצדיק יהודה בן יעקב

    יהודה נולד בבית לבן הארמי שבחרן (טורקיה של היום) במאה ה-16 לפסה"נ לאמו לאה ולאביו יעקב. לאה קראה לו בשם זה מלשון המילה "תודה": "הפעם אודה את ה" (בראשית ל"ז). בהמשך, חזרה המשפחה לכנען, ויהודה ואחיו עסקו ברעיית צאן. 

    מנהיגותו של יהודה החלה להתעצב במהלך העימות של בני יעקב עם אחיהם יוסף. כאשר שלח יעקב את יוסף מחברון לאזור שכם כדי שיראה את שלום אחיו הרועים שם, ביקשו האחים – ששנאו את יוסף על התנשאותו וחלומותיו – להרגו. ראובן – האח הבכור והמנהיג הטבעי – מנע את הרצח והציע שישליכו את יוסף לבור מים. המקרא מעיד כי ראובן רצה להציל את יוסף ולהשיבו לאביו, אולם יהודה הציע לאחים תכנית אחרת: "מַה-בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ?.. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים". האחים – בהיעדרו של ראובן – קיבלו את הצעתו של יהודה, ויוסף הורד מצרימה. לאחר שנים, כאשר יוסף הוא המשנה למלך וזהותו אינה ידועה לאחיו, יהודה הוא שערב אישית לשלומו של בנימין האח הצעיר, שנדרש לרדת מצרימה בהוראתו של יוסף. וכאשר ביקש יוסף לאסור את בנימין בעוון גנבה שנטפלה עליו (בראשית מ"ד), יהודה הוא מי שהתייצב לפני פרעה, ובנאום מזהיר – שחציו עימות וחציו תחינה – ניסה לשכנע את יוסף לשחרר את בנימין. יש שרואים בדברי יהודה הוכחה לחזרתם בתשובה של האחים, שאינם מוכנים עוד להפקיר אחד מאחיהם. ואכן, בעקבות הנאום גילה יוסף את זהותו לאחיו, והמשפחה התאחדה מחדש.

    לפני מותו ברך יעקב את יהודה: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה… לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו". בברכה ניתן לראות כיצד מועיד יעקב ליהודה תפקיד ביחס לאחיו ("ישתחוו לך בני אביך"), ובו סממנים של שלטון ומלוכה – "שבט" ו-"מחוקק". 

    שבט יהודה הפך לשבט גדול ודווחשובמיננטי. מן השבט הזה עמד השופט הראשון – עתניאל בן קנז; הוא היה השבט שנבחר להוביל את המלחמה בעמים שנותרו בארץ לאחר מות יהושע בן נון; ושושלת המלוכה הנצחית בישראל – שושלתו של דוד המלך – הגיעה משבט יהודה. לאחר התפלגות הממלכה [מלכים א, י"ב] שמר שבט יהודה (יחד עם בנימין) ממלכה עצמאית בחציה הדרומי של הארץ. בית המקדש הראשון אשר בירושלים שכן בגבולות ממלכה זו. על פי ספר "מלכים", לרוב הלכו בני ממלכת יהודה הזמן בדרך השם, זאת בניגוד לממלכה הצפונית – ממלכת ישראל. רצף המסורת היהודית מתייחס עד היום לתולדותיה של ממלכת יהודה, ועל שמה נקראים עד היום בני עמנו בשם "יהודים". 

המשך קריאה אודות המקום

לפי פשט המקרא נקברו כל בני יעקב במצרים. עם זאת, מסורת הייתה לחז"ל כי כשם שהעלו את עצמותיו של יוסף (כמתואר במקרא), כך גם העלו איתם בני ישראל את עצמותיהם של אחיו, ובתוכם יהודה. כך למשל מסופר בספר הישר: "ויקברו את ארונות מטות אבותיהם… איש בנחלת בניו… ואת יהודה קברו בעיר בביא נגד בית לחם."

זיהוי הקבר במיקומו הנוכחי מבוסס על מסורת ערבית מן התקופה הממלוכית, שמצביעה על המבנה כעל קברו של יהודה בן יעקב. 

העיר יהוד, וכן שכנותיה אור יהודה וגני יהודה, נקראות כולן על שמו של יהודה בשל סמיכותן לציון המזוהה כקברו. 

דילוג לתוכן