banner icon

קבר רבי חנניה בן עקשיא

Line
banner icon

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר: "ה' חפץ למען צדקו – יגדיל תורה ויאדיר". [משנה מכות, פ"ג]

תנא ששמו נזכר במשנה פעם אחת (בסוף מסכת מכות), וכן מובאים בשמו דברים בתוספתא למסכת שקלים, ובמסכת סופרים. יש משערים חי בדור הרביעי של התנאים, ייתכן והיה אחיו של התנא רבי שמעון בן עקשיא, אך אין בזה דברים מכריעים.

כפי שצוין, זמנו המדויק של רבי חנניה בן עקשיא אינו ידוע. מדבריו בתוספתא בשקלים נראה שהיו בידו מסורות הקשורות לעבודת בית המקדש. אמירתו: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" היא מימרא מפורסמת מאוד. היא נאמרת בקביעות בסיום לימוד פרקי אבות, וכן בכל לימוד שאחריו אומרים "קדיש דרבנן". 

  • תיאור המקום

    קבר רבי חנניה בן עקשיא נמצא בסמוך לכפר חנניה, מדרום לכביש 85 ליד צומת חלפתא. ציון הקבר הוא חלק ממתחם ובו קברי תנאים וצדיקים רבים, ובתוכם גם רבי חלפתא ורבי אליעזר בן יעקב. ציון הקבר הנו מערה חפורה בדופן ההר ובחזיתה מסגרת אבן. 

  • אודות רבי חנניה בן עקשיא

    התנא רבי חנניה בן עקשיא זיע"א היה מדמויות המופת של תקופת המשנה. זמנו המדויק אינו ידוע, אך נראה שחי בגליל בסמוך לתקופת מרד בר-כוכבא. כאחיו, רבי שמעון בן עקשיא, גם רבי חנניה כמעט ולא הותיר לנו מתורתו דבר, ולא זכינו להכיר את שמועותיו. מחוץ למשנה הוא מופיע בשתי מחלוקות: האחת בעניין עבודת הקורבנות במקדש, והשנייה – בדיני כתיבת ספר תורה. 

     

    במשנה נזכר רבי חנניה רק פעם אחת, אולם במימרה שהתפרסמה לאין שיעור. בסוף מסכת מכות נאמר: "רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר: "ה' חפץ למען צדקו – יגדיל תורה ויאדיר". נהגו ישראל כי קוראים משנה זו בסוף כל שיעור או לימוד בציבור, טרם אמירת "קדיש דרבנן". בנוסף, הנוהגים לקרוא בשבתות הקיץ "פרקי אבות", חותמים כל פרק באזכור משנה זו. 

     

    מאמר זה של רבי חנניה זכה למעמד מיוחד מכיוון שהוא קושר בין הלכה לאגדה. בדבריו משבח רבי חנניה – בסגנון מדרשי-אגדי – את לומדי ההלכה, ובכך הוא נותן מקום לשתי צורות הלימוד הללו :ההלכה – עליה נסמכים גופי התורה, והאגדה – הפונה לכלל הציבור ומושכת את לב שומעיה. ומאמר זה משמש במהלך הדורות דרשנים רבים העוסקים בחשיבות המצוות.

     

    קיימת מסורת שרבי חנניה בן עקשיא היה נוהג לומר קדיש לעילוי נשמת של אנשים שמתו חשוכי ילדים. הוא עצמו היה חשוך ילדים, וחכמים הודיעו לו כי הם יתקנו תקנה שבאופן קבוע יזכירו את שמו אחרי לימוד, קודם קדיש דרבנן, וכך נאמר עליו קדיש בכל הדורות.

     

כתובת והוראות הגעה

כפר חנניה

המשך קריאה אודות המקום

פר חנניה נתפרסם כבר בימי המשנה, והוא נזכר בה כמקום יישוב מרכזי בתחומי הגליל. ייתכן שהתנא רבי חנניה קרוי על שם הכפר, וייתכן שהכפר קרוי על שמו. במרוצת השנים התגלגל שמו של הכפר להגייה הערבית כפר חנאן או כפר ענאן. במקום ישבו יהודים לאורך שנים רבות לאחר החורבן, ונמצאו בו בתי כנסת עתיקים ואף ממצאים ארכיאולוגיים המתייחסים למקום בשמו ומעידים על חשיבותו ועל החיים היהודיים השוקקים שהתקיימו בו. 

 

תיאור הקבר נמצא ברשימותיהם של נוסעים שונים כמה מאות שנים. כך למשל כותב רבי משה באסולה בספר מסעותיו (בשנת ה' אלפים רפ"א [1521 למניינם]): "… למעלה ממנו מערה, שם רבי חנניה בן עקשיא ותלמידיו. ונכנסתי בתוכה להתפלל, ויש בה ארבע כיפות, ובכל כיפה ה' (חמישה) קברים, זה לפנים זה. ויש לפתח המערה דלת של אבן לסגור…"

 

ציון קברו של רבי חנניה בן עקשיא זיע"א מצוי במערה חפורה בדופן ההר. בחזית המערה ישנה מסגרת אבן, ועל גבה נבנה מבנה אבן קטן ובראשו כיפה כחולה. בקדמת המבנה לוח אבן קטן ועליו כתוב: "קבר התנא רבי חנניה בן עקשיא ואשתו ותלמידיו". ליד כפר חנניה, לא רחוק משם, נמצאים גם קבריהם של רבי חלפתא (אביו של רבי יוסי), וכן של רבי אליעזר בן יעקב ואביו רבי יעקב.

דילוג לתוכן