banner icon

קבר רבי חנינא בן-דוסא

Line
banner icon

משמת רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה [משנה סוטה פ"ט]

תנא מסוף ימי הבית השני. היה מלומד בניסים, ונודע בכוח תפילתו.

רבי חנינא בן דוסא היה עני מרוד וכל חייו הסתפק במועט. רבים היו מתדפקים על דלתו שיתפלל עבורם, והוא אף ידע לומר להם אם תפילתו נענתה, אולם עבור עצמו לא ביקש דבר. יצאה "בת קול" מן השמים והכריזה: "כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני  – וחנינא בני די לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת" (ברכות י"ז ע"ב).

 

סיפורי ניסים רבים נקשרים לדמותו של רבי חנינא. פעם אחת בליל שבת ראה את ביתו והיא עצובה. שאל אותה לפשר הדבר, והיא סיפרה לו כי במקום שמן היא נתנה בטעות חומץ לתוך נר השבת, ובכל רגע עתיד הנר לכבות. הרגיע אותו רבי חנינא ואמר: "מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר גם לחומץ וידלוק". ואכן דלק הנר עד מוצאי שבת, ולקחו ממנו אש להבדלה (תענית כ"ה ע"ב). 

  • תיאור המקום

    קבר רבי חנינא בן דוסא נמצא בלב הכפר עראבה שבגליל. ציון הקבר הנו מבנה אבן מעוגל וצר, ובתוכו מצבה. לצד המבנה רחבה מרוצפת ובה ספסלים לישיבה. המתחם כולו מקורה ומתוחם והכניסה אליו דרך שער. (המקום נזכר ברשימות רבות של עולי רגל מלפני מאות שנים).

  • אודות רבי חנינא בן-דוסא

    רבי חנינא בן דוסא היה מהעיר ערב הגלילית, הסמוכה לציפורי (מזוהה כיום עם "עראבה"). הוא חי בסוף תקופת בית שני, וייתכן כי האריך ימים גם לאחר החורבן. במדרש (קהלת רבה, פתיחה) מסופר עליו כי ראה אנשים מעלים לירושלים קורבנות נדבה וחפץ להצטרף אליהם, אך בשל עוניו לא היה בידיו דבר להביא עמו. מה עשה? הלך וסיתת אבן גדולה ועיטרה בעיטורים רבים עד שהייתה מבהקת ביופיה. כשרצה להעלותה לירושלים לא יכול היה אף לשלם את שכר הסבלים, עד שלבסוף נעשה לו נס ומלאכי השרת העלו את האבן למקדש. 

     

    רבי חנינא בן דוסא היה מסתפק במועט, וקיבל באהבה את מצבו הכלכלי. וכך אומרת הגמרא: "בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת" (ברכות י"ז ע"ב ועוד). אשתו הסתירה את העוני שלה משכנותיה, ובכל יום שישי הייתה מניחה כמה ענפים לחים בתנור הריק כדי שיחשבו שהיא אופה בו חלות לשבת. יום אחד נכנסה אחת השכנות לבדוק מה באמת נאפה שם בתנור. בדרך נס התמלא התנור בחלות, והשכנה המופתעת קראה לאשתו של רבי חנינא שתוציא מהר את הפת מהתנור לפני שתישרף (תענית כ"ד ע"ב). 

     

    רבי חנינא התפרסם במידת חסידותו. פעם אחת מצא כמה תרנגולים שאבדו ליד ביתו. הוא שמר אותם כדי לקיים מצוות השבת אבדה, אך הזמן חלף והתרנגולים התרבו מאוד, לכן מכר אותם רבי חנינא וקנה בהן עזים. לאחר כמה שנים הגיע בעל האבדה לאזור, ולתדהמתו הושבה לו אבדתו כשערכה גדול עשרת מונים (תענית כ"ה ע"א). עוד מסופר כי פעם אחת נגנב חמורו של רבי חנינא. השודדים ניסו להאכילו בתבן שאינו מעושר, אולם החמור סרב. כיוון שראו השודדים את החמור שהוא על סף מוות ברעב ותועלת לא תבוא להם ממנו – שחררו אותו לנפשו והוא חזר לבית אדוניו (אבות דר"נ פ"ח).

     

    רבי חנינא בן דוסא נודע בכוח תפילתו: "אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת" (משנה ברכות פ"ה מ"ה). גדולי החכמים שבדורו היו באים אליו כדי שיתפלל עבורם. פעם נפלה בתו של נחוניה חופר שיחין למערה עמוקה, ורבי חנינא התפלל באריכות עד שהילדה נחלצה משם באורח נס. פעם אחת כאשר הלך ללמוד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי, ביקש ממנו רבן יוחנן בן זכאי שיתפלל לרפואת בנו שהיה חולה מאוד. אשתו של רבן יוחנן התפלאה מדוע הוא נזקק לתפילתו של אדם אחר – "וכי חנינא גדול ממך?", שאלה אותו. הסביר לה רבן יוחנן כי רבי חנינא בן דוסא דומה לעבד בפני רבו, שיכול להיכנס ולבקש צרכיו בכל עת

  • סגולות

    דמותו של רבי חנינא בן דוסא נקשרת לענייני פרנסה. יש העולים לקברו כדי לבקש ולהתפלל על פתיחת שערי פרנסה, ויש הנוהגים להדליק נר לכבודו. 

     

כתובת והוראות הגעה

עראבה
מקומות קדושים באיזור:
דילוג לתוכן