קבר בנימין בן יעקב

לידתו של הצעיר בשבטי ישראל אירעה על אם הדרך. בדרך אפרתה, בעיצומו של המסע מחרן חזרה לארץ ישראל, אחזו צירי לידה ברחל אמנו. הלידה הסתבכה, ורחל רק הספיקה לתת לבנה את השם בן-אוני (צערי) בטרם יצאה נפשה. יעקב קרא לילד בשם בנימין. 

בהמשך מילא בנימין תפקיד פסיבי אך מכריע באיחודה מחדש של משפחת יעקב. כאשר ירדו אחי יוסף למצרים נשאר בנימין עם יעקב בארץ ישראל. יוסף – המשנה למלך מצרים – דרש מהם להביא גם את בנימין. בפרשת "מקץ" (בראשית פרק מ"ב) מתוארת דאגתו הרבה של יעקב אבינו: "אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ?!", אולם לבסוף – במצוקת הרעב הגוברת – נאלץ יעקב להסכים לדרישת יוסף, ובני יעקב יצאו שנית למצרים כשבנימין איתם. 

נראה כי יוסף ביקש לבחון את אחיו ולראות אם למדו לקח ממכירתו, ולכן הורה לאחד מעבדיו להטמין את גביע הכסף שלו באמתחתו של בנימין. לאחר שהתגלה הגביע הואשם בנימין בגניבה, ויוסף דרש כי הגנב יישא בעונש ויהפוך לעבד בארמונו. בפרשת "ויגש" מסופר איך בני יעקב – ובראשם יהודה – שמו נפשם בכפם והתעמתו עם יוסף בדברים, כדי לעשות כל שביכולתם לעמוד בהבטחתם ולהשיב את בנימין בשלום לבית אביו. לנוכח גילוי אהבתם העזה של האחים לבנימין, ונאמנותם לאביהם, לא יכול עוד יוסף להתאפק והוא מתגלה בפני אחיו: "וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו וַיֵּבְךְּ, וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל-צַוָּארָיו" (בראשית פרק מ"ה פסוק י"ד). 

טרם מותו מברך יעקב את בניו. ברכתו לבנימין היא: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל", ברכה הרומזת לכך כי שבטו של בנימין ידע לשמור על כוחו לאורך זמנים טובים ורעים כאחד. עם הכניסה לארץ מקבלים בני השבט נחלה באזור שמצפון לירושלים.

שבט בנימין כמעט ונכחד במלחמת אחים מול שאר שבטי ישראל. נציגי השבטים דרשו למצות את הדין עם בני העיר גבע, שחיללו את כבודה של אשה מבית לחם, אולם בני בנימין סירבו להסגיר את החשודים, ויצאו חמושים להתעמת עם בני השבטים האחרים. בשני הקרבות הראשונים נחלו בני בנימין הצלחה, אולם בקרב השלישי גברו עליהם בני השבטים האחרים, ובתום המלחמה נותרו רק שש מאות גברים מכל בני השבט. בהמשך התחרטו בני ישראל על היד הקשה שהפעילו כלפי בנימין, ונחלצו לסייע בשיקומו של השבט. 

בני בנימין ברובם היו שמאליים: "איש איטר יד ימינו", וקשתים מצטיינים: " קֹלֵעַ.. אֶל-הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא". בין צאצאי השבט המפורסמים ניתן למנות את השופט אהוד בן גרא, את המלך שאול – המלך הראשון בישראל, וכן את מרדכי היהודי ואסתר המלכה. 

משה רבנו מברך את שבט בנימין: " יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו … וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" (דברים לג, יב). מכאן למדו חז"ל (ילקוט שמעוני תתקנ"ז) כי בית המקדש נבנה בנחלתו של בנימין. ומפני מה זכה לכך? משום שלושה דברים שהיו בו: שהיה עניו ומקטין את עצמו, ושלא היה שותף במכירת יוסף, ושזכה לתמוך לאביו אף בעת זקנתו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָקוֹם שֶׁסָּמַךְ צַדִּיק זֶה (יעקב) יָדָיו – שָׁם אֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי. 

על פי המסורת המצויה בידינו יום פטירתה של רחל אימנו הוא י"א בחשוון, ומכיוון שרחל נפטרה בלידתה את בנימין – תאריך זה הוא גם יום הולדתו, ולכן זו העת לפקוד את קברו. יש הנוהגים לעלות לקבר בחג הפסח, או במהלך ימי ספירת העומר – הימים שבין חג הפסח לחג השבועות.

מכיוון שבנימין ממלא תפקיד מרכזי באיחודה מחדש של משפחת יעקב, נחשבת התפילה על קברו כסגולה מיוחדת לריפוי שברים ולחידוש קשרים בתוך המשפחה. עוד מסוגלת זכותו של בנימין לשחרור ממאסר, בין מאסר גשמי ובין מאסר רוחני.