"מעולם לא נעזבה פקיעין מתושביה היהודים" (יוסף זינאתי ליצחק בן-צבי)
בית כנסת יהודי עתיק בכפר פקיעין שבגליל. במבנה נמצאו אבנים המתוארכות לתקופת המשנה.
מסורת בידם של בני פקיעין כי בית הכנסת נבנה על חורבות בית מדרשו של התנא רבי יהושע בן חנניה. המבנה הקיים כיום שופץ בשנת 1837 לסה"נ, בעקבות רעידת האדמה הגדולה שפקדה את אזור הגליל.
מרבית אוכלוסיית פקיעין כיום הנה דרוזית, אולם עד לפני מאה שנה נמנו במקום כמה עשרות משפחות יהודיות. אחת המשפחות הללו הנה משפחת זינאתי, שצאצאיה הוסיפו להתגורר בפקיעין ואף שומרים על בית הכנסת עד לימים אלו. על פי מסורת המשפחה לא פסקה הנוכחות היהודית בפקיעין מאז ימי חורבן בית המקדש השני.
-
תיאור המקום
בית הכנסת העתיק בפקיעין הנו מבנה אבן גדול בעל חלל פנימי עשוי קשתות. בתוך בית הכנסת ארון ובו ספרי תורה. חצר בית הכנסת מרוצפת ויש בה מקום ישיבה וכמה עצים עתיקים. בשנת 1950 לסה"נ שופץ המבנה ביוזמתו של הנשיא יצחק בן-צבי. מרכז המבקרים נמצא בסמוך, בבית משפחת זינאתי.
כתובת והוראות הגעה
פקיעין
מקומות קדושים באיזור:
המשך קריאה אודות המקום
משערים כי שמה המקורי של פקיעין היה "תקוע הגלילית" [להבדיל מתקוע אשר ביהודה], וכי יהודים החלו להתיישב בה בהיקף משמעותי עם העתקתו של המרכז היהודי מיהודה לגליל במהלך המאה ה-2 לסה"נ, בעקבות מרד בר-כוכבא. על פי המסורת הביאו איתם הגולים מיהודה שתי אבנים מירושלים, ועליהן חרוטים סמלים יהודיים: מנורה ומחתה, לולב ושופר. אבנים אלו נמצאות עד היום במבנה בית הכנסת דהיום. בכתבי רבי משה באסולה [המאה ה-16 לסה"נ] המקום מכונה "בקיע", וכמאה שנה לאחר מכן נשמע הכינוי המוכר כיום – פקיעין.
אחת התעשיות הנפוצות אז בפקיעין הייתה ייצור משי, ועץ התות העתיק העומד בחצר בית הכנסת הנו כנראה שריד לתקופה זו. במהלך פרעות תרצ"ו-תרצ"ט ברחו כל יהודי פקיעין צפונה לסוריה, ורק משפחות בודדות חזרו – ביניהם משפחת זינאתי. יצחק בן-צבי, שנהיה לימים נשיאה השני של מדינת ישראל, חקר את תולדות הכפר במחצית הראשונה של המאה ה-20 לסה"נ, והוא מצטט כי במפקד אוכלוסין שקיימו הבריטים באותן שנים נמנו בפקיעין 52 תושבים יהודיים. מאז הלכה ודעכה הנוכחות היהודית במקום.
בית הכנסת התהדר עד לא מזמן בכמה ספרי תורה עתיקים, אחד מהם כתוב על עור צבי. מטעמי שמירה ושימור הועברו הספרים מבית הכנסת.
סיפורה המיוחד של פקיעין המשיך לעמוד במוקד תשומת הלב גם לאחר קום המדינה. תמונת בית הכנסת של פקיעין הופיעה על שטר של מאה שקלים חדשים – אותו שטר עליו הודפסה גם דמותו של הנשיא השני יצחק בן-צבי. מרגלית זינאתי, שומרת הגחלת שהחזיקה שנים רבות את מפתחות בית הכנסת, והנצר האחרון לשושלת זינאתי וליהודי פקיעין הקדומים, הדליקה משואה בטקס בהר הרצל לרגל יום העצמאות תשע"ח (2018).
אירועים אחרונים
הילולת דוד המלך תשפ"ג
ו' בסיון, חג שבועות
ירושלים
דוד המלך, מלך ישראל השני אחרי המלך שאול, מלך ארבעים שנה על ממלכת ישראל ובתקופתו ביסס את הממלכה וקבע את ירושלים לבירת הממלכה לעירו- עיר דוד. הוא אבי שושלת המלוכה בישראל ומצאצאיו עתיד לצאת משיח בן דוד. דוד המלך מכונה גם "נעים זמירות ישראל" על שם מזמורי התהילים שהוא מחברם.…
תפילת השל"ה הקדוש להצלחת הבנים – ערב ר"ח סיוון
כ"ט באייר תשפ"ג
טבריה
בכל שנה, בערב ר"ח סיון, נוהגים לומר את תפילת השל"ה, שחיבר רבי ישעיהו הלוי הורביץ (השל"ה הקדוש), להצלחה ולשמירה על הבנים. כמו כן, נהגו לעלות בתאריך זה לציון קברו שבעיר טבריה. לפי השל"ה הקדוש, מידי שנה בערב ראש חודש סיוון, ניתנת התורה מחדש ולכן זהו זמן המסוגל לקיבול תפילות על…
הילולת שמואל הנביא תשפ"ג
כ"ח באייר תשפ"ג
ירושלים
הילולת שמואל הנביא תתקיים בימים חמישי, שישי ומוצ"ש כ"ח-כ"ט אייר תשפ"ג, 18-20.05.2023. לא תותר עליית כלי רכב פרטיים למתחם בימי ההילולה. הגעה באמצעות קו 136 בלבד או דרך חניון ההילולה ביציאה משכונת רמות. בכל שעות ההילולה המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים יפעיל מערך היסעים חינם מתחתית ההר לכניסה לקבר שמואל הנביא.…
ההדלקה המסורתית בקבר שמעון הצדיק
אור לי"ח באייר
ירושלים
מחר בערב, יום שני, אור לי"ח באייר תשפ"ג, תתקיים ההדלקה המסורתית בקבר שמעון הצדיק, תנא מימי בית שני וכהן גדול, משיירי הכנסת הגדולה. ההילולה תתקיים בימים שני- שלישי, 08-09.05.2023 בציון קברו שבירושלים. לא תתאפשר הגעה באמצעות כלי רכב פרטיים. ההגעה תתאפשר באמצעות הרכבת הקלה: ירידה בתחנת שמעון הצדיק או באמצעות…
הילולת משה רבינו תשפ"ג
ז' באדר תשפ"ג
אזור מירון
ביום ז' באדר מציינים את הילולת משה רבינו ע"ה בציון התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי. השנה ההילולה תתקיים בימים שני ושלישי, ו' ו-ז' באדר תשפ"ג (27-28/2/23) בקבר הרשב"י במירון. דרכי הגעה תחבורה ציבורית ואוטובוסים פרטיים: הורדה ואיסוף מתחנות האוטובוס הציבוריות המסומנות בלבד! שימו לב: כניסת אוטובוסים לתוך מושב מירון…
הילולת הרמב"ם תשפ"ג
אור לכ' בטבת
טבריה
ביום חמישי הקרוב, אור לכ' בטבת תשפ"ג 12.1.2023, נציין את פטירת הרמב"ם, רבי משה בן מימון. רבי משה בן מימון היה פוסק הלכה, פילוסוף, רופא ואיש אשכולות. יליד ספרד. דמות נערצת על יהודים ושאינם יהודים כאחד. תורתו של הרמב"ם היא בעלת היקף אדיר. לאורך כך חייו "לא פסק פומיה מגירסא",…
חנוכה באתרים הקדושים
כ"ה בכסלו- ב' בטבת תשפ"ג
כבכל שנה, במהלך ימי החנוכה יערכו הדלקות נרות חנוכה באתרים הקדושים ברחבי הארץ. מוזמנים לצפות בגלרית ההדלקות! חנוכה מאיר ושמח!
הילולת רבי יהודה הנשיא
ט"ו בכסלו תשפ"ג
צפורי
ביום חמישי בערב, אור לט"ו בכסלו, 8.12.22, מציינים את יום פטירתו של רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה. רבי יהודה חי ופעל בגליל במאה ה-2 לסה"נ. כנשיא הסנהדרין היה לו תפקיד מרכזי בשיקום הקהילה היהודית בארץ ישראל לאחר מרד בר-כוכבא, ובמנהיגותו השתלבו הפן הרוחני והפן המדיני במלוא עצמתם –…
הילולת רחל אמנו תשפ"ג
י"א במרחשוון תשפ"ג
ירושלים
"קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ…" י"א במרחשוון הוא יום ציון פטירת רחל אמנו ע"ה. השנה יום ההילולה חל ביום שבת. על כן ההילולה תיערך בין הימים חמישי -ראשון (ט'- י"ב בחשוון תשפ"ג 3-611/22) במתחם הקבר בבית לחם. פרטים והנחיות נוספות לגבי ההילולה מופיעים בדף ההילולה (היכנסו…
פתיחת מערת אליהו הנביא
ט"ו בתמוז תשפ"ב
חיפה
ביום חמישי, ט"ו בתמוז, 14.7.22, התקיים אירוע חגיגי לרגל פתיחה מחודשת של מערת אליהו הנביא בחיפה. כיבדו את האירוע בנוכחותם רב הכותל והמקומות הקדושים הרב רבינוביץ', הרב הראשי הרב לאו, אנשי המשרד לשירותי דת והמרכז לפיתוח המקומות הקדושים, הרב טוויל - רבה של מקסיקו, והתורם אלברטו כוכב ממקסיקו ומשפחתו אשר…
