banner icon

בית הכנסת העתיק של פקיעין

Line
banner icon

"מעולם לא נעזבה פקיעין מתושביה היהודים" (יוסף זינאתי ליצחק בן-צבי)

בית כנסת יהודי עתיק בכפר פקיעין שבגליל. במבנה נמצאו אבנים המתוארכות לתקופת המשנה.

מסורת בידם של בני פקיעין כי בית הכנסת נבנה על חורבות בית מדרשו של התנא רבי יהושע בן חנניה. המבנה הקיים כיום שופץ בשנת 1837 לסה"נ, בעקבות רעידת האדמה הגדולה שפקדה את אזור הגליל.

מרבית אוכלוסיית פקיעין כיום הנה דרוזית, אולם עד לפני מאה שנה נמנו במקום כמה עשרות משפחות יהודיות. אחת המשפחות הללו הנה משפחת זינאתי, שצאצאיה הוסיפו להתגורר בפקיעין ואף שומרים על בית הכנסת עד לימים אלו. על פי מסורת המשפחה לא פסקה הנוכחות היהודית בפקיעין מאז ימי חורבן בית המקדש השני.  

  • תיאור המקום

    בית הכנסת העתיק בפקיעין הנו מבנה אבן גדול בעל חלל פנימי עשוי קשתות. בתוך בית הכנסת ארון ובו ספרי תורה. חצר בית הכנסת מרוצפת ויש בה מקום ישיבה וכמה עצים עתיקים. בשנת 1950 לסה"נ שופץ המבנה ביוזמתו של הנשיא יצחק בן-צבי. מרכז המבקרים נמצא בסמוך, בבית משפחת זינאתי.

     

המשך קריאה אודות המקום

משערים כי שמה המקורי של פקיעין היה "תקוע הגלילית" [להבדיל מתקוע אשר ביהודה], וכי יהודים החלו להתיישב בה בהיקף משמעותי עם העתקתו של המרכז היהודי מיהודה לגליל במהלך המאה ה-2 לסה"נ, בעקבות מרד בר-כוכבא. על פי המסורת הביאו איתם הגולים מיהודה שתי אבנים מירושלים, ועליהן חרוטים סמלים יהודיים: מנורה ומחתה, לולב ושופר. אבנים אלו נמצאות עד היום במבנה בית הכנסת דהיום. בכתבי רבי משה באסולה [המאה ה-16 לסה"נ] המקום מכונה "בקיע", וכמאה שנה לאחר מכן נשמע הכינוי המוכר כיום – פקיעין. 

אחת התעשיות הנפוצות אז בפקיעין הייתה ייצור משי, ועץ התות העתיק העומד בחצר בית הכנסת הנו כנראה שריד לתקופה זו. במהלך פרעות תרצ"ו-תרצ"ט ברחו כל יהודי פקיעין צפונה לסוריה, ורק משפחות בודדות חזרו – ביניהם משפחת זינאתי. יצחק בן-צבי, שנהיה לימים נשיאה השני של מדינת ישראל, חקר את תולדות הכפר במחצית הראשונה של המאה ה-20 לסה"נ, והוא מצטט כי במפקד אוכלוסין שקיימו הבריטים באותן שנים נמנו בפקיעין 52 תושבים יהודיים. מאז הלכה ודעכה הנוכחות היהודית במקום. 

בית הכנסת התהדר עד לא מזמן בכמה ספרי תורה עתיקים, אחד מהם כתוב על עור צבי. מטעמי שמירה ושימור הועברו הספרים מבית הכנסת.

סיפורה המיוחד של פקיעין המשיך לעמוד במוקד תשומת הלב גם לאחר קום המדינה. תמונת בית הכנסת של פקיעין הופיעה על שטר של מאה שקלים חדשים – אותו שטר עליו הודפסה גם דמותו של הנשיא השני יצחק בן-צבי. מרגלית זינאתי, שומרת הגחלת שהחזיקה שנים רבות את מפתחות בית הכנסת, והנצר האחרון לשושלת זינאתי וליהודי פקיעין הקדומים, הדליקה משואה בטקס בהר הרצל לרגל יום העצמאות תשע"ח (2018).  

דילוג לתוכן