נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי הָיָה דּוֹרֵשׁ כָּל 'אִתִּין' שֶׁבַּתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ: לְ"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא", פֵּרַשׁ (בבלי פסחים כ"ב ע"ב)
קבר נחמיה העמסוני נמצא ליד מושב פרוד. וכך כותב עליו מורינו רבי חיים ויטאל: "למערב צפת … מערה אחת ואומרים ששם קבור נחום איש גם זו ואינו כן, אלא נחמיה העמסוני (שער הגלגולים, ל"ז). ההגעה לציון מכביש הגישה ליישוב פרוד, ליד המפלים.
והנה סיפורו המופלא של נחמיה העמסוני הפך ליסוד מוסד בדרכי עבודת ה'. ובדרכי החסידות למדו ממנו שלושה דברים. הראשון לפי פשטו שאכן ראוי לו לאדם שידבק בחכמים וירא אותם ומתוך כך יבוא לידי יראת ה'. השני, שכל חייו של האדם הוא בבחינת מחפש ודורש את השם איה מקום כבודו והיכן יוכל לידע דרכיו, והעיקר שישים כל מגמתו שדרישת השם שלו תהיה "לרבות תלמידי חכמים", כלומר להגדיל החכמה ולאפשר לעוד תלמידים לצמוח, ולא רק שיפעל למען עצמו. והשלישי, שתלמידי חכמים ראויים תואר זה בעקבות מידת האמת שהפגין נחמיה העמסוני, והיינו שדרשת רבי עקיבא "לרבות תלמידי חכמים" נעשתה אפשרית רק אחרי שנחמיה העמסוני דרש ופירש מכיוון שהיה פסוק אחד שלא הצליח לדורשו, ולא ניסה לעוות את פירושו רק כדי שיעלה בקנה אחד עם מפעל חייו, אלא היה מוכן לוותר על הכל למען מידת האמת. וכשראה זאת רבי עקיבא אמר – אם זו מעלתם של תלמידי החכמים, אזי ראויים הם שייראו מפניהם משום "את השם אלוקיך תירא".