banner icon

קבר רבן שמעון בן גמליאל הזקן

Line
banner icon

שמעון בנו אומר: כל ימיי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. ולא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא [אבות פ"א]

נינו של הלל הזקן, ונשיא הסנהדרין האחרון בימי הבית שני. נמנה על עשרת הרוגי מלכות. 

רבן שמעון בן גמליאל מכונה לעיתים "הנהרג" כדי להבדילו מנכדו, שנקרא אף הוא בשם זהה. הוא נהג את נשיאותו כעשרים שנה קודם החורבן, ונראה כי תמך – יחד עם רבן יוחנן בן זכאי – בהשגת פשרה מול הרומאים.

הגמרא מתארת כיצד היה רשב"ג מרקד עם שמונה לפידים של אש שהיה זורקם ותופסם אל מול האלפים שנאספו בבית המקדש לשמוח בשמחת בית השואבה שבחג הסוכות [סוכה דף נ"ג ע"א]. עוד מתואר כי כשהיה משתחווה היה נופל מלוא קומתו על הארץ כשהוא נשען רק על אגודלי ידיו, והיה דוחף עצמו בחזרה ונעמד רק בכוח אצבעות ידיו, "ואין כל ברייה יכולה לעשות כן". 

  • תיאור המקום

    קבר רבן שמעון בן גמליאל "הנהרג" נמצא בתחומי כפר כנא שבגליל התחתון. ציון הקבר הוא מבנה קטן מחופה אבן, הממוקם בשטח פתוח במורד ההר בסמוך למטע זיתים. בחזית המבנה שלט ובו נכתב: "ציון התנא הקדוש רבן שמעון בן גמליאל זיע"א, מעשרת הרוגי מלכות".

  • אודות רבן שמעון בן גמליאל

    בימיו של רשב"ג כבר היה קושי לקיים את עבודת המקדש כסדרה. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בעליית מחירי הקרבנות בשל המחסור ששרר אז בירושלים, והמשנה [כריתות פ"א] מספרת כי מחירו של קן [זוג ציפורים] הגיע לכמה דינרי זהב. רבן שמעון בן גמליאל לא הסכים למצב זה, ונשבע כי לא ייתן שינה לעיניו בטרם יבוא המצב על תיקונו. הוא נכנס לבית המדרש והבהיר כמה מצבים בהם מבחינה הלכתית אין צורך במספר רב של קרבנות כפי שסברו עד אז. הדבר הוריד משמעותית את הביקוש לקרבנות אלו, והמחירים ירדו בהתאמה. 

    כפי שניבא שמואל הקטן כמה שנים קודם לכן "שמעון וישמעאל לחרבא", לא עמדה לו לרבן שמעון בן גמליאל  גישתו המתונה כלפי הרומאים, והוא הוצא להורג יחד עם רבי ישמעאל כהן גדול. בכך היו השניים לראשונים מעשרת הרוגי מלכות – שהוצאו להורג כבר בימי המרד הגדול. במדרש מסופר כי כל אחד מהם ביקש להיות הראשון כדי שלא יראה במות חברו, והיו מתחננים לתליין: זה אמר 'אני כהן בן כהן גדול, הרגני תחלה ואל אראה במיתת חברי'. וזה אמר 'אני נשיא בן נשיא, הרגני תחלה ואל אראה במיתת חברי'. לבסוף הפילו גורל, ועלה רבן שמעון בן גמליאל להיות נהרג תחילה. והיה רבי ישמעאל בוכה וצועק: "פה קדוש, פה נאמן, פה מפיק מרגליות בדברי תורה… מי מילא לשונך עפר ואפר?!" לא הספיק רבי ישמעאל לגמור הדבר ונלקח אף הוא בידי התליין. 

    הרומאים ביקשו להרוג גם את בניו של רשב"ג כדי לגדוע את ההנהגה הישראלית, אולם נענו לבסוף לבקשתו של רבן יוחנן בן זכאי "תנו לי יבנה וחכמיה, ושושלת רבן גמליאל…". בשלב הראשון לא עלה בנו רבן גמליאל לכס הנשיאות, ורבן יוחנן בן זכאי עצמו מילא תפקיד זה. אולם מאוחר יותר התמתן יחסו של השלטון הרומאי ליהודים, הם אישרו את המינוי, והנהגת האומה שבה לצאצאיו של הלל הזקן עד ימי רבי יהודה הנשיא ואף לאחר מכן. 

דילוג לתוכן