"שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד – על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים".
כהן גדול ומנהיג העם במישור הדתי ובמישור המעשי בימי בית שני. משיירי כנסת הגדולה.
שמעון הצדיק הנו החכם הקדום ביותר – ולמעשה גם הכהן הגדול היחיד – שדבריו מצוטטים במשנה. היה מצאצאיו של יהושע בן יהוצדק – הכהן הגדול שעלה עם עזרא הסופר בימי שיבת ציון – והנהיג את ישראל במשך 40 שנה.
שנות חייו של שמעון הצדיק הן גם שנות עלייתה של האימפריה היוונית. בתחילת ימי הבית השני, בזמנו של עזרא הסופר ואחרוני הנביאים (חגי זכריה ומלאכי), הייתה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל נתונה בידי "כנסת הגדולה" שכללה מאה ועשרים חכמים ונביאים. שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה, וכך היה החוליה המרכזית בשמירת רציפותה של מסורת התורה מסיני, וכדברי המשנה בתחילת מסכת אבות: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע -לזקנים, וזקנים – לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה… שמעון הצדיק היה משיירי הכנסת הגדולה".
מסורת ביד יהודי ירושלים כי קברו של שמעון הצדיק נמצא במערה בצפון ירושלים. מאז המאה ה-18 לסה"נ פוקדים את המקום בקביעות עולי רגל. בסמוך למערת שמעון הצדיק קיימת מערת קבורה נוספת, ובה עשרים ושלושה כוכים. המערה נקראת בשם "מערת סנהדרין הקטנה". באתר הקבר ישנו מבנה אבן, ובתוכו נמצא גם מקווה טהרה ששופץ בשנים האחרונות.
כאמור שמעון הצדיק חי בתקופת "שיירי כנסת הגדולה" – תקופת מעבר בין הנהגת החכמים והנביאים אנשי "כנסת הגדולה" בימי עזרא ונחמיה (ימי ראשית שיבת ציון), ובין הנהגת חכמי הסנהדרין שבראשם חכם מפורסם ידוע (נשיא), או במשך דורות, שני חכמים (תקופת "הזוגות", שאחד משמש נשיא הסנהדרין, ואחד אב בית דין). התיעוד המתאר את התנהלות הדברים בתקופה ההיא מועט.
שמעון הצדיק הנו החכם הקדום ביותר – ולמעשה גם הכהן הגדול היחיד – שדבריו מצוטטים במשנה (אבות א'), שם נאמר: "שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד – על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים".
כמנהיג פעל שמעון לשיקום חומות ירושלים (על פי בן-סירא), והוא גם היה בקשר עם מנהיגים ומצביאים שפעלו ושלטו באזור, ובמגילת תענית ובתלמוד (יומא ס"ט) מסופר גם על מפגש שלו עם אלכסנדר מוקדון עצמו.
על פי המסופר שם היה אלכסנדר במסע לכיוון ישראל, וקבוצה של כותים (ראו מלכים ב, י"ז; עזרא ד') השתדלו אצלו וקיבלו את רשותו להרוס את בית המקדש. כששמע על כך שמעון הצדיק, קיבץ איתו מיקירי ירושלים ויצא לקראת אלכסנדר, והיו מהלכים זה לקראת זה בלילה. כשעלה השחר וראה אלכסנדר את שמעון הצדיק מיד ירד מסוסו וכרע ברך לפניו, בהסבירו לאנשיו: "דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי". שמעון טען בפני אלכסנדר שלא כדאי לו להחריב את בית המקדש שהרי זה המקום שבו מתפללים יום יום לשלום מלכותו, ואלכסנדר אכן חזר בו והורה להותיר את בית המקדש שבירושלים על כנו, ואיפשר ליהודים לעשות בכותים שהטעו אותו כטוב בעיניהם. וכך לאחר שהיהודים עשו שפטים בכותים, הם גם הרסו את המקדש של הכותים שהיה בה גרזים וקבעו את אותו יום (יום כ"א בכסליו), כיום שמחה שאסור להתענות בו ואסור לעשות בו מספד.
בתלמוד (יומא ל"ט) מתוארות שנותיו של שמעון הצדיק ככהן גדול, כשנים טובות שבהם ההנהגה הא-להית במקדש הייתה הנהגה גלויה. במנורה שבמקדש היו נותנים בכל לילה כמות שמן שווה בכל הנרות, וזו הייתה כמות שמספיקה להדלקה מן הערב עד הבוקר. אך עד סוף ימיו של שמעון הצדיק, הנר המערבי שבמנורה היה דולק בדרך נס עשרים וארבע שעות. בלחם הפנים שהיה מוחלף ומחולק לכוהנים מידי שבת בשבתו הייתה שורה בזמנו ברכה, והוא הספיק לכוהנים רבים, והאש על המזבח הייתה נדלקת בקלות ובוערת לאורך יום שלם.
במסכת נזיר (דף ד' ע"ב) מובאים דבריו של שמעון הצדיק, שבגלל מידת חסידותו היה נמנע מלאכול מקרבן אשם שמביא נזיר שנטמא וזאת בגלל איזה חשש הלכתי הכרוך לעיתים בקרבן מסוג זה. אך פעם אחת הוא לא אכל מקרבן שכזה, וזה היה במקרה נדיר שבו נוכח לדעת שאותו נזיר שהוצרך להביא את הקרבן, כיוון בנזירותו לשם שמים בכוונה שלמה.
נזיר זה שהגיע מן הדרום היה רועה צאן "יפה עינים, וטוב רואי, וקווצותיו (=שערותיו) סדורות לו תלתלים " שראה את בבואתו הנאה במים, וכשהתוודע ליופי הנדיר שלו, חשש שיופיו זה יגרום לו ללכת בדרכים לא טובות, ומשום כך החליט לידור נדר נזירות שבסופו צריך אדם לגלח את שערו. וכששמע שמעון הצדיק את דברי אותו נזיר, נשקו על ראשו ואמר לו: "כמותך ירבו נזירים בישראל, עליך הכתוב אומר: איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'".
ככהן גדול היה היה שמעון הצדיק נכנס בכל שנה ביום הכיפורים לבדו לקודש הקודשים. בתלמוד (יומא ל"ט) מסופר כי דמות מלאך לבוש לבנים הייתה נכנסת עמו ויוצאת עמו לקדש הקדשים בכל שנה ושנה. שנה אחת נכנסה עמו אותה דמות ולא יצאה, וידע שימיו ספורים. ואכן, בכ"ט בתשרי של אותה שנה ("שבעה ימים אחר הרגל") נפטר שמעון הצדיק. לאחר מותו נתגלע סכסוך בין שני בניו על תפקיד הכהן הגדול. על רקע סכסוך זה עזב אחד הבנים את ירושלים והקים מקדש יהודי באלכסנדריה שבמצרים (מנחות ק"ט).
דמותו של שמעון הצדיק היוצא ביום הכיפורים מקודש הקודשים, מונצחת באחד מן הפיוטים העתיקים ביותר ששרדו בספר בן סירא, במילים: גְּדוֹל אֶחָיו וְתִפְאֶרֶת עַמּוֹ… מַה נֶהְדַּר בְּהַשְׁגִּיחוֹ מֵאֹהֶל, וּבְצֵאתוֹ מִבֵּית הַפָּרֹכֶת… כְּכוֹכָב אוֹר מִבֵּין עָבִים, וּכְיָרֵחַ מָלֵא בִּימֵי מוֹעֵד. לפיוט זה חוברו גרסאות מאוחרות יותר, והן מושרות עד היום בקהילות רבות בשיאה של תפילת יום הכיפורים.
נוהגים לחגוג במקום הילולות בכ"ט תשרי, שהוא יום פטירתו של שמעון הצדיק, כמו גם בל"ג בעומר, יום ההילולא של הרשב"י.
בעבר נהגו להתפלל במקום במיוחד בשנות בצורת. מסופר כי רבי משה גלאנטי שכיהן בירושלים כרב במאה ה – 17, נצטוה ע"י פחת העיר להוריד גשם בשנת בצורת. שקבע כי אם לא ירד גשם, יגורשו היהודים מן העיר. רבי משה גלאנטי כינס את היהודים לתפילה במערת שמעון הצדיק, ובחזרת מן התפילה ירד גשם שוטף.כיום אין סגולות מיוחדות למקום, אך זה כמה דורות יש נוהגים לספר את ילדיהם תספורת ראשונה ("חלאקה") במקום בפרט ביום ל"ג בעומר, כדרך שנוהגים לעשות במירון. בשנים האחרונות יש שאימצו בו גם את סגולת "ח"י רוטל" שבה מחלקים שתיה (בכמות של שמונה עשר רוטל, השווה ל54- ליטר) למבקרים הצמאים, וזאת על דרך סגולה שיש נוהגים בה בי"ח באייר בקבר הרשב"י.
קבר שמעון הצדיק הוא מערת קבורה בשכונת "שמעון הצדיק" שבצפון ירושלים, לצד "דרך הר הזיתים".
לפי מסורת יהודית עתיקה, קבורים במערה שמעון הצדיק ותלמידיו. העדות הראשונה הידועה בדבר מיקום קברו של שמעון הצדיק נמסרה על ידי תלמיד הרמב"ן, שכתב במחצית השניה של המאה ה-13 למניינם (בתחילת האלף הששי): "סמוך לירושלים מערת שמעון הצדיק ותלמידו".
רבי משולם מוולטרה שביקר בירושלים בשנת ה' רמ"א (1481) מספר: "ובחזרתי לירושלים מיל לצד צפון, ראיתי לצד צפון קבורת שמעון הצדיק, ושם במערה שלו כמה מערות לצדיקים וחסידים שאין אנו יודעים אותם."
בעדויות מן המאה ה-17 לסה"נ נכתב : "מערה אחת, ובתוך המערה באר מים, ואמרו הרבנים ששם קבורת שמעון הצדיק ואשתו, והבור הוא טבילת אשתו". מסורת זו מתארת בור מים בתוך המערה ששימש כמקווה עבור אשתו של רבי שמעון, ויכולה להסביר מדוע כינו הערבים את המערה "ביר אל-יהודיה" – הבור של היהודיה.
האיזכור הראשון שהגיע לידיונו שבו מוזכרת מערה שמיוחסת לסנהדרין קטנה בסמוך לקבר שמעון הצדיק, ניתן על ידי רבי משה ריישר מתושבי ירשלים, שבספרו שערי ירושלים שיצא לאור בשנת תרל"א (1871), אחרי תיאור של קבר שמעון הצדיק הוא כותב: "אצל זו המערה יש עוד מערה אחת, ובהם הרבה כוכין בהכתלים סביב, וקבלה ששם סנהדרי קטנה קבורים".
בשנת התרל"ו (1876) קנה הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי את המערה ואת המגרש שבסביבתו (כולל מערת סנהדרין קטנה) מבעליה הערבים. בשנים שלאחר מכן נהגו יהודי ירושלים לפקוד את המקום בתדירות, ויחסו לו חשיבות רבה. כמו כן, נר תמיד הודלק במערה. בשנים בהן היה קשה להגיע מירושלים למירון, נערכה במקום הילולא לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי, כמו גם טקסי חלאקה. מנהגים אלו השתרשו והם מתקיימים עד היום.
נוסעים יהודים ונוצרים בתחילת המאה ה20 מתארים את חגיגות ל"ג בעומר שנערכו במערת שמעון הצדיק, ומספרים גם כי היהודים נהגו להתפלל במקום גם בימי שישי ובראשי חודשים.
אברהם שמואל הירשברג, מאנשי העלייה הראשונה, כותב בספר המסעות שלו: "…ביום ל"ג בעומר מתקבצים יהודי ירושלים להתפלל על הקבר הזה [קבר רבי שמעון]. הכיכר סביבו מלאה, כל היום מן הבוקר עד הערב המון חוגגים מכל הקהילות, המפלגות והמעמדים. אהלים נטועים שם לממכר כל מיני מאכל ומשתה, והמה יושבים קבוצים, קבוצים למשפחותיהם, אנשים ונשים, זקנים ונערים, אוכלים ושותים מכל אשר הביאו אתם או אשר יקנו בתוך האהלים…".
על סמך השוואה למערות קבורה אחרות שנמצאות בסמיכות למערת שמעון הצדיק, ארכיאולוגים נוטים לתארך את המערה לתקופת סוף ימי הבית השני (משרידי המערה זו לבדה שעברה שינויים במהלך השנים, קשה להגיע למסקנות חד משמעיות). במקום גם התגלו שרידי כתובת בלטינית ובה שם רומי של אשה. אך ארכיאולוגים מציינים כי ייתכן ובתקופה הרומית נעשה שימוש משני באותו אתר קבורה, וכפי שנעשה הדבר במקומות אחרים. (למעשה בעבר גם היה מנהג של מבקרים לחקוק את שמם במקומת שביקרו, וכפי דבריו של רבי בנימין מטודלה שהובאו לעיל בנוגע לקבר רחל, אשר לדבריו: "כל היהודים העוברים חותמים שם על אבני המצבה", ואפשר שגם הכתובת הלועזית עליה מדובר, קשורה למנהג שכזה).
בשנת תשמ"א, 1981, הוכרז המקום כאתר קדוש ליהודים, מכוח חוק השמירה על המקומות הקדושים. בור המים שבתוך המערה המזוהה כמקווה שופץ בשנים האחרונות. כיום פוקדים את הקבר מבקרים ומתפללים לאורך כל ימות השנה, ונערכות בו הילולות בכ"ט תשרי, יום פטירתו של שמעון הצדיק, ובל"ג בעומר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.
בשעה טובה, בתום תקופת שיפוצים ארוכה, תיפתח לציבור מערת אליהו הנביא בחיפה החל מיום ראשון הקרוב, יח' בתמוז (תענית י"ז בתמוז), 17.7.22.שעות פתיחת האתר: 7:00 בבוקר עד 22:00 בערב.
ביום שישי הקרוב, פרשת פנחס, 15.7.22, ייסגר מתחם קבר רחל בין השעות 7:00 בבוקר ועד 13:00 אחה"צ בשל ביקור נשיא ארה"ב.לא תתאפשר כניסה ויציאה ממתחם הקבר.מתפללי מניין ותיקין מתבקשים להזדרז…
הערב, אור לי"ח בסיון, יחול יום פטירתו של רבן גמליאל דיבנה, ויימשך גם מחר.רבן גמליאל דיבנה היה נשיא הסנהדרין ביבנה שלאחר החורבן. נצר להלל הזקן וסבו של רבי יהודה הנשיא…
דוד המלך, מלך ישראל השני אחרי המלך שאול, מלך ארבעים שנה על ממלכת ישראל ובתקופתו ביסס את הממלכה וקבע את ירושלים לבירת הממלכה לעירו- עיר דוד. הוא אבי שושלת המלוכה בישראל ומצאצאיו עתיד לצאת משיח בן דוד. דוד המלך מכונה גם "נעים זמירות ישראל" על שם מזמורי התהילים שהוא מחברם.…
בכל שנה, בערב ר"ח סיון, נוהגים לומר את תפילת השל"ה, שחיבר רבי ישעיהו הלוי הורביץ (השל"ה הקדוש), להצלחה ולשמירה על הבנים. כמו כן, נהגו לעלות בתאריך זה לציון קברו שבעיר טבריה. לפי השל"ה הקדוש, מידי שנה בערב ראש חודש סיוון, ניתנת התורה מחדש ולכן זהו זמן המסוגל לקיבול תפילות על…
הילולת שמואל הנביא תתקיים בימים חמישי, שישי ומוצ"ש כ"ח-כ"ט אייר תשפ"ג, 18-20.05.2023. לא תותר עליית כלי רכב פרטיים למתחם בימי ההילולה. הגעה באמצעות קו 136 בלבד או דרך חניון ההילולה ביציאה משכונת רמות. בכל שעות ההילולה המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים יפעיל מערך היסעים חינם מתחתית ההר לכניסה לקבר שמואל הנביא.…
מחר בערב, יום שני, אור לי"ח באייר תשפ"ג, תתקיים ההדלקה המסורתית בקבר שמעון הצדיק, תנא מימי בית שני וכהן גדול, משיירי הכנסת הגדולה. ההילולה תתקיים בימים שני- שלישי, 08-09.05.2023 בציון קברו שבירושלים. לא תתאפשר הגעה באמצעות כלי רכב פרטיים. ההגעה תתאפשר באמצעות הרכבת הקלה: ירידה בתחנת שמעון הצדיק או באמצעות…
ביום ז' באדר מציינים את הילולת משה רבינו ע"ה בציון התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי. השנה ההילולה תתקיים בימים שני ושלישי, ו' ו-ז' באדר תשפ"ג (27-28/2/23) בקבר הרשב"י במירון. דרכי הגעה תחבורה ציבורית ואוטובוסים פרטיים: הורדה ואיסוף מתחנות האוטובוס הציבוריות המסומנות בלבד! שימו לב: כניסת אוטובוסים לתוך מושב מירון…
ביום חמישי הקרוב, אור לכ' בטבת תשפ"ג 12.1.2023, נציין את פטירת הרמב"ם, רבי משה בן מימון. רבי משה בן מימון היה פוסק הלכה, פילוסוף, רופא ואיש אשכולות. יליד ספרד. דמות נערצת על יהודים ושאינם יהודים כאחד. תורתו של הרמב"ם היא בעלת היקף אדיר. לאורך כך חייו "לא פסק פומיה מגירסא",…
כבכל שנה, במהלך ימי החנוכה יערכו הדלקות נרות חנוכה באתרים הקדושים ברחבי הארץ. מוזמנים לצפות בגלרית ההדלקות! חנוכה מאיר ושמח!
ביום חמישי בערב, אור לט"ו בכסלו, 8.12.22, מציינים את יום פטירתו של רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה. רבי יהודה חי ופעל בגליל במאה ה-2 לסה"נ. כנשיא הסנהדרין היה לו תפקיד מרכזי בשיקום הקהילה היהודית בארץ ישראל לאחר מרד בר-כוכבא, ובמנהיגותו השתלבו הפן הרוחני והפן המדיני במלוא עצמתם –…
"קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ…" י"א במרחשוון הוא יום ציון פטירת רחל אמנו ע"ה. השנה יום ההילולה חל ביום שבת. על כן ההילולה תיערך בין הימים חמישי -ראשון (ט'- י"ב בחשוון תשפ"ג 3-611/22) במתחם הקבר בבית לחם. פרטים והנחיות נוספות לגבי ההילולה מופיעים בדף ההילולה (היכנסו…
ביום חמישי, ט"ו בתמוז, 14.7.22, התקיים אירוע חגיגי לרגל פתיחה מחודשת של מערת אליהו הנביא בחיפה. כיבדו את האירוע בנוכחותם רב הכותל והמקומות הקדושים הרב רבינוביץ', הרב הראשי הרב לאו, אנשי המשרד לשירותי דת והמרכז לפיתוח המקומות הקדושים, הרב טוויל - רבה של מקסיקו, והתורם אלברטו כוכב ממקסיקו ומשפחתו אשר…