Notice: Function _load_textdomain_just_in_time was called incorrectly. Translation loading for the acf domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /var/www/40b567wsd5.tempsite.io/htdocs/wp-includes/functions.php on line 6121
קבר רבי חוצפית המתורגמן - המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים : המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים קבר רבי חוצפית המתורגמן - המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים

קבר רבי חוצפית המתורגמן

מיקום האתר

צפת
צפון

קוֹנְנוּ קְדוֹשִׁים עַם לֹא אַלְמָן / כִּי עַל דָּבָר מוּעָט נִשְׁפַּךְ דָּמָן // לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם מָסְרוּ עַצְמָן / בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן (פיוט "אלה אזכרה", תפילות הימים הנוראים)

  • תיאור המקום

    רבי חוצפית המתורגמן קבור בפאתי העיר צפת, בואכה נחל עמוד. וכך מתאר זאת המהרח"ו: "ואמנם בדרך הזה יש אילני זיתים רבים. ובהגיעך שם תתחיל לרדת בהר ההוא לראש נהר המים הנזכר שבו טוחנין החיטים, ושם חפירה אחת…ורחוק ממנו מעט יש מחצב אחר, ושם קבור ר' חוצפית התורגמן" (שער הגלגולים).

  • אודות

    בעת שנחלקו רבן גמליאל ורבי יהושע בעניין תפילת ערבית אם היא רשות או חובה, נהג רבן גמליאל בתקיפות כלפי רבי יהושע, ובהיותו הנשיא השאיר את רבי יהושע עומד על רגליו שעה ארוכה. חכמי הסנהדרין הרגישו כי בדבר זה הרחיק רבן גמליאל לכת: "הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, עַד שֶׁרִנְּנוּ כׇּל הָעָם וְאָמְרוּ לְחוּצְפִּית הַתּוּרְגְּמָן: עֲמוֹד! וְעָמַד." לאחר שבעצם הפסיקו את דרשתו של רבן גמליאל בכך שמנעו מרבי חוצפית לחזור אחריה בקול עבור קהל השומעים, החליטו חכמי אותו הדור להעביר את רבן גמליאל מנשיאותו, עד שהתפייס וריצה את רבי יהושע ושב לנשיאותו. 

    רבי חוצפית נמנה על עשרת הרוגי מלכות. הביטוי "הרוגי מלכות" מיוחס במקור לכל יהודי שמסר נפשו על קידוש השם ומת בשל יהדותו, וכך כותב עליהם הרמב"ם (יסודי התורה פ"ה ה"ד): וְאֵלּוּ הֵן הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁאֵין מַעֲלָה עַל מַעֲלָתָן. וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה". במסכת סוטה (דף מ"ח ע"ב) חוזה שמואל הקטן ברוח הקודש את מותם של שני הרוגי מלכות– רבי ישמעאל כהן גדול ורבן שמעון בן גמליאל הראשון. במקום אחר (פסחים דף נ' ע"א) מספרת הגמרא על רב יוסף בנו של רבי יהושע בן לוי שחלה וכמעט שפרחה נשמתו. כאשר הבריא שאל אותו אביו מה ראה בעולמות העליונים, והוא סיפר לו "…וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: הֲרוּגֵי מַלְכוּת אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּמְחִיצָתָן". הגמרא מתלבטת האם הכוונה לרבי עקיבא וחבריו, או שמא להרוגים בלוד. מסורת היתה בידי הגאונים כי בין חבריו של רבי עקיבא הנזכרים כאן נמצא גם רבי חוצפית. בכתבי הגאונים נזכרים כבר רבי עקיבא וחבריו במספר מדויק – "עשרת הרוגי מלכות", ומאוחר יותר מסבירים "מארי דחכמתא", בעלי הקבלה, כי מותם בייסורים של אותם גדולי ישראל בידי הרומאים הנו חלק מתהליך עמוק של כפרה על מכירת יוסף, והוא מחולל את הופעת תורה שבעל-פה במשנה ובתלמוד לאחר השבר של חורבן הבית השני.

דילוג לתוכן