מערת האישה השונמית

האישה השונמית הוא כינויה של אישה ששמה אינו ידוע, תושבת הכפר "שונם". היא חיה בתקופתו של הנביא אלישע, והצטיינה במידת הכנסת האורחים שלה. כאשר שמעה כי הנביא אלישע מזדמן כפעם בפעם לשונם, הפצירה בו שיתארח בביתם. בעצה אחת עם בעלה הם בנו עליית קיר קטנה וריהטו אותה בשולחן וארון וכיסא ומנורה, כדי שישמשו את "איש הא-להים" (כלומר: הנביא) בכל פעם שיבוא לשם. אלישע הכיר טובה להכנסת האורחים הנדיבה הזו, וכאשר נודע לו שאין לאשה השונמית בנים – ברך אותה בפרי בטן. האישה השונמית חששה (אולי משום שהיו לה בנים שנפטרו): "וַתֹּאמֶר: אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱ-לֹהִים, אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" (מלכים-ב ד' ט"ז) . כמה שנים אחר הולדת הבן, בעת שיצא עם אביו אל הקציר, איבד הילד את הכרתו ומת. האישה השכיבה אותו על מיטתו של הנביא אלישע באותו חדר שבו נהג להתארח, ויצאה לבקש את עזרת הנביא. בפגשה אותו זעקה אליו האישה במר לבה: "הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי? הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי!" (שם פסוק כ"ח). אלישע שלח תחילה את גיחזי נערו כדי שיניח את מטהו על פני הנער וכך יחיה אותו, אך פעולה זו לא הועילה. ורק כאשר הגיע אלישע עצמו למקום והתפלל לה', ואחר כך שכב על הנער כאשר פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפיו, וכך חימם את בשר הילד, וביצע כך פעולות שונות שבע פעמים, קם הנער לתחיה.

רבים מגיעים למקום כדי להתפלל לזרע של קיימא, לא פעם בהמלצתם והנחייתם של גדולי ישראל. במקום מתקיימות לעיתים גם תפילות בקהל רב, ואזכרת שמות של זוגות המבקשים להיפקד בבנים ובבנות בזכותו של הנביא אלישע והנס של החייאת בן האישה השונמית.