banner icon

קבר רבי ישמעאל "בעל הברייתות"

Line
banner icon

רבי ישמעאל אומר: הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל האדם בשמחה (אבות פ"ג)

תנא בן דורו של רבי עקיבא. בעל גישה ייחודית למדרש פסוקי התורה.

רבי ישמעאל חי ופעל תחילה ביהודה שלאחר החורבן, והיה פעיל בין חכמי יבנה. ברייתות (כלומר מימרות של תנאים שבסופו של דבר לא נכנסו לנוסח המשנה), נשנו בבית מדרשו, והן פותחות במילים: "תנא דברי רבי ישמעאל", כלומר "תנא" (שהיא פתיחת כותרת למימרא של אחד או אחדים מן החכמים שבזמן המשנה, הנקראים "תנאים"), "דבי רבי ישמעאל", כלומר תנא של בית רבי ישמעאל (כלומר בית מדרשו של רבי ישמעאל). 

 

אחת הברייתות המפורסמות ביותר מבית מדרשו, הוכנסה לסדר התפילה (או ליתר דיוק לסדר לימוד תורה שראוי לעסוק בו קודם התפילה עצמה), והיא פותחת במילים "תנא דברי רבי ישמעאל, בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת". והיא עוסקת במערכת כללים שעל פיהן ניתן להסיק מן המקראות הלכות שלא נזכרו בתורה במפורש (כגון באמצעות שיקול הגיוני של: "קל וחומר" או באמצעות השוואה עניינית בין הלכות, הנקראת בלשון הברייתא: "בניין אב").

 

(עם זאת מן העניין לציין כי רבי ישמעאל התנגד לתפיסתו של רבי עקיבא שניתן להוציא הלכות למעשה מפסוקים בהם מצויות צורות לשון ארכאיות שניתן לכאורה לנסח אותן באופן מקוצר יותר, וזאת בהתאם לכלל כי: "דיברה תורה בלשון בני אדם").

 

בתלמוד (מסכת מו"ק דף כ"ח ע"ב) מסופר כי בניו של רבי ישמעאל נפטרו בילדותם, וגדולי חכמי יבנה – וביניהם רבי טרפון ורבי עקיבא – נכנסו לנחמו. ואולם בקופה מאוחרת יותר עבר רבי ישמעאל לאושא שבגליל. 

 

 

  • תיאור המקום

    על פי המסורת, נמצא קברו של רבי ישמעאל בעל הברייתות בסמוך ליישוב פרוד שבגליל העליון. ציון הקבר נמצא בתוך מבנה, לצד קברו של התנא נחמיה העמסוני.

  • אודות רבי ישמעאל

    רבי ישמעאל נלקח בילדותו בשבי הרומאים. רבי יהושע בן חנניה הגיע לרומא ושמע כי יש בבית הסוהר שבוי ירושלמי יפה עניים, אשר השובים רוצים למכור אותו למטרות קלון, וכאשר הבחין רבי יהושע בן חנניה בתכונות המיוחדות של ילד זה, פדה אותו בממון רב ושלח אותו לארץ ישראל ישראל, ואמר כי אותו ילד "עתיד להיות מורה הוראה בישראל".  (תוספתא הוריות פ"ב ה"ו; תלמוד ירושלמי הוריות פ"ג ה"ד; תלמוד בבלי גיטין נ"ח ע"א). באחד המקורות מופיע השם "רבי ישמעאל בן אלישע", כשמו הילד שנפדה על ידי רבי יהושע בן חנניה, ועל פי זה יש שסבורים כי הוא היה נכדו של רבי ישמעאל כהן גדול שנהרג בזמן חורבן.

     

    מקום מגוריו היה בדרום ארץ יהודה (תלמוד ירושלמי כתובות פ"ה ה"ט), סמוך לארץ אדום (משנה כתובות פ"ה מ"ח). ובמשנה בכלאים מוזכר כי רבי יהושע בן חנניה הלך אליו לכפר עזיז (שמזוהה באזור יטה בדרום הר חברון), ורבי ישמעאל הראה לו גפנים מודלות על גבי עצי תאנה ועל גבי קורות, ושאל אותו שאלות הלכתיות הנוגעות לאפשרות זריעת ירקות במקום באופן שבו אין איסור של כלאי הכרם.

     

    כפי שצוין, רבי ישמעאל עבר מיבנה שבאזור יהודה לאושא שבגליל (כשם שהסנהדרין כולה גלתה מיבנה לאושה). בגמרא נמסרה בשם רבי יוחנן הלכה מסוימת בדיני חזקת מקרקעין בשם: "הולכי אושא" (כלומר הסנהדרין שעברה מיבנה לאושא), ומסקנת הגמרא היא שמדובר בהלכה שאמר רבי ישמעאל, אשר מן ההקשר ניתן להבין שהוא היה הראש של הולכי אושא.

     

    רוב המשניות נשנו על ידי רבי מאיר שהיה תלמידו של רבי עקיבא, ששנה אותן על פי שיטת רבו (סנהדרין פ"ו ע"א), ואפשר שמשום כך האיזכורים הרבים בהם נזכר רבי ישמעאל במשניות, פחותים באופן יחסי לעומת האיזכורים של רבי עקיבא ושל תנאים מבית מדרשו של רבי עקיבא. 

     

    מלבד זאת הוא מוזכר בתלמוד כבקי באגדות (מועד קטן, כ"ח ע"ב).

     

    לעומת זאת בתלמוד הבבלי מוזכרות בריתות הלכתיות הפותחות במילים: "תנא דבי רבי ישמעאל" מאות פעמים. וגם קובץ הבריתות של מדרש הלכה לספר שמות הידוע בשם "מכילתא", מיוחס לרבי ישמעאל.

     

    במשנה (נדרים פ"ט ה"י) מסופר על אירוע שבו לצורך שלום בית (או לייתר דיוק הבאה לידי גמר של שידוך, שבו החתן נסוג בגלל מראה הכלה), עסקו בני ביתו של רבי ישמעאל ביפוי של כלה והבית הוקם כהלכה. ובגמרא שם (נדרים ס"ו ע"א) מסופר גם על הוצאה כספית משמעותית שרבי ישמעאל הוציא מכיסו לצורך הדבר. במשנה שם מסופר שרבי ישמעאל קונן על מצב העניות השורר בעם, ועל הנזקים שהוא גורם לבנות ישראל, ואמר: "בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן". וכפי הנראה אותו מקרה שמתואר במשנה לא היה מקרה יחיד, אלא נוהג קבוע שלו, ואשר על כן כפי שמסופר שם: "כשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה". 

     

    את דבריו במסכת אבות [פרק ג] הוא חותם באמירה "והוי מקבל את כל האדם בשמחה". 

  • סגולות

    בעקבות ההשתדלות שלו בענייני נישואין, נחשבת העלייה לקברו כסגולה לזוגיות טובה.

כתובת והוראות הגעה

פרוד
מקומות קדושים באיזור:
דילוג לתוכן