banner icon

קבר רבי חלפתא ובניו

Line
banner icon

וחוזר ואומר "מי שענה את אברהם בהר המוריה – הוא יענה אתכם"… והן עונין אחריו "ברוך שם כבוד מלכותו"… וחזן הכנסת אומר להם: "הריעו בני אהרן הריעו"… וכך הנהיג ר' חלפתא בצפורי [תיאור סדר התפילה בתענית ציבור; תוספתא תענית פרק א]

תנא גלילי בדור שלאחר החורבן. אביו של רבי יוסי, ונקרא בפיו "אבא חלפתא".

רבי חלפתא נולד בירושלים בסמוך לימיו האחרונים של בית המקדש. רוב שנותיו חי בציפורי שבגליל, ונחשב לרבה ומנהיגה של העיר. בנו רבי יוסי מילא את מקומו על כס הרבנות, ופסיקותיהם של השניים עיצבו את מנהגי ציפורי.

רבי חלפתא למד יחד עם רבי חנינא בן תרדיון, וכנראה גם עם רבי עקיבא. תורתו לא הובאה במקורות התנאים, אולם ישנן כמה עדויות על פסיקות הלכה שפסק בשאלות שהובאו בפניו בדיני טומאה וטהרה וכן בדיני ממונות. מעדויות אלו עולה בין השאר כי רבי יוחנן בן נורי היה מגיע להתייעץ עם רבי חלפתא בשאלות הלכתיות שהובאו לפתחו. 

 

  • תיאור המקום

    קברי רבי חלפתא ובניו נמצאים מדרום לכביש 85, ממערב יישוב כפר חנניה. הצומת הסמוכה מכונה על שמו – צומת חלפתא. המצבות נמצאות תחת כיפת השמים בתחום מתחם בית עלמין, הן מחופות אבן ירושלמית ועליהם כיפה כחולה קטנה. 

  • אודות רבי חלפתא ובניו

    במקורות התנאים מוזכרים שני חכמים בשם רבי חלפתא: רבי חלפתא איש כפר חנניה, ורבי חלפתא דציפורי. יש המזהים בין שני האישים הללו, אולם סביר יותר כי היו אלו שני רבנים שונים, שבצוק העתים אבדו חלקים רבים מתורתם. 

    משמו של רבי חלפתא איש כפר חנניה הובאה מימרה אחת במסכת אבות: "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה – שכינה שרויה ביניהם". על רבי חלפתא השני ידוע מעט יותר בשל היותו אביו של אחת הדמויות המרכזיות במשנה – רבי יוסי בר חלפתא, הנקרא גם רבי יוסי דציפורי. בין השאר מעיד רבי יוסי על אביו שמצא בירדן את האבנים אותן הקים יהושע במעבר הירדן (סוטה ל"ד). 

    מלבד רבי יוסי היו לרבי חלפתא עוד כמה בנים, ביניהם רבי שמעון בן חלפתא, צדיק ועני שלא רצה להתפרנס מן הצדקה. רבי שמעון היה מקורב לרבי חייא הגדול, והמדרש (ירושלמי ברכות פ"א, א) מספר עליהם כי היו מהלכים בלילה בבקעת ארבל "וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא: …כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת – היא רבה והולכת".

המשך קריאה אודות המקום

כפר חנניה נזכר כבר במשנה כגבול שבין הגליל התחתון והעליון. נקרא גם כפר חנן ובערבית – ענאן. ייתכן שמספר מועט של יהודים ישבו במקום באופן לא רצוף גם הימי הביניים, אך בסופו של דבר נטשו אותו ועברו לפקיעין ולמקומות אחרים. בכפר חנניה נמצאו גם שני בתי כנסת עתיקים, אחד מהם מכונה על שמו של רבי שמעון בר יוחאי. במוזיאון בבלגיה נמצא מתקן לנרות ועליו הקדשה בארמית "למקום הקדוש בכפר חנניה". 

עדות ראשונה לביקור בקבר נמצאת אצל רבי יעקב הנוסע: " ג' פרסאות עד כפר חנניה… ור' חלפתא עם בנו יש להם ציונים; ואחרים רבים אינם ידועים". רבי משה באסולה (המאה ה-16) מתאר את ביקורו במקום: "שם התפללתי על קבר רבי חלפתא, והוא במישור, ואילן גדול על קברו". במקורות מאוחרים יותר מובא סיפור על סכסוך שהפתח בין תושבי כפר חנניה ותושבי פרוד הסמוכה על זכות השימוש במי המעיין שבאזור, "ובא אבא חלפתא בחלום ליהודי אחד תושב כפר ענן" (חנניה) וגילה לו היכן נמצא שטר הקניה של המעיין מנחום איש גמזו לידיו של אבא חלפתא. 

שתי המצבות מציינות לכל בני המשפחה יחד: "קבר רבי חלפתא ובניו (רבי יוסי, רבי שמעון)", ובסמוך נמצא עוד ציון אחד ללא חיפוי אבנים, ועליו נכתב: "רבי שמעון בן חלפתא". במקום פינת צל ושולחנו ישיבה, והוא סמוך מרחק הליכה מהכביש. המתחם מוקף בגדר נמוכה והכניסה אליו דרך שער מקושת. במתחם נמצאים גם קבריהם של רבי חנניה בן עקשיא, רבי אליעזר בן יעקב ואביו רבי יעקב. 

דילוג לתוכן