banner icon

קבר רבי אלעזר בן רבי שמעון

Line
banner icon

תנא בן הדור החמישי לתנאי ארץ ישראל, מנוחתו כבוד במירון שבגליל

בנו ותלמידו של רבי שמעון בר יוחאי ע"ה, אשר הכריז עליו : "בְּנִי, דַּי לָעוֹלָם אֲנִי וְאַתָּה". חברו הקרוב של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.
אורחותיו, הלכותיו ומימרותיו מופיעות במשנה, בתלמוד ובספר הזוהר. 

רבי אלעזר התגלה בצעירותו כתלמיד חכם עצום. למד תורה אצל רבי יהושע בן קרחה יחד עם רבי יהודה הנשיא; רבן שמעון בן גמליאל כינה אותו "ארי בן ארי" (בבא מציעא) אך את עיקרי תורתו קיבל מאביו, רבי שמעון בר יוחאי ע"ה, עמו למד בחברותא במערה בפקיעין, שעה שנרדפו על ידי הרומאים. 

מאמרותיו: "כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע (יבמות סה) 

  • תיאור המקום

    סיפור פטירתו המופיע אפוף בהד של פליאה ומיסתורין.  סמוך לזמן מיתתו, בחר רבי אלעזר לקחת על עצמו יסורין רבים.  מחשש שמא לא יקברו אותו כראוי דרש להחביא את גופתו בעלית הגג של בית הכנסת של הכפר בו גרו – כפר עכברה שבגליל ויש האומרים כפר בגוש חלב).

    הגמרא מספרת כי עלית הגג של בית הכנסת הפכה מוקד עליה לרגל לכל בני הכפר, אשר היו נעמדים סמוך לעלית הגג, שוטחים את שאלותיהם או דנים בדין, ומקבלים תשובה על ידי הד קול שהיה יוצא מעלית הגג. לאחר זמן, בערב יום הכיפורים, נחטפה גופתו של רבי אלעזר מעלית הגג והועברה למירון, סמוך למקום קבורתו של אביו רבי שמעון. 

     

  • אודות רבי אלעזר בן רבי שמעון

    רבי אלעזר היה תלמיד חכם גדול, שכל ימיו התהלך בין החכמים ובראש ובראשונה היה תלמידו של אביו, רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. כשגזרה מלכות רומי לתפוס את אביו הצטרף אליו אליעזר והשניים התחבאו בעלית הגג של בית הכנסת הסמוך לביתם. אשתו של רבי שמעון, אמו של רבי אלעזר, הייתה דואגת להם למזון ולשתיה, אך דאגתה של האם הייתה יכולה להיות גם מבוא לסכנה ולגילוי מקום המחבוא שלהם. שני תלמידי החכמים ברחו אל ההרים, סמוך לפקיעין, אל מערה שמצאו, ושם ישבו במשך שתים עשרה שנה. משך כל אותו הזמן ישבו ללא בגדיהם בתוך בורות שחפרו, כיסו את גופם באדמה ולמדו תורה. בזמן התפילות היו יוצאים מהבורות, מתלבשים ומתפללים, ושבים ללמוד. 

    הגמרא מספרת על נס שנעשה להם, כאשר צמח במערה באופן פלאי עץ חרובים, ומעיין מים חיים שהופיע כדי להרוות צימאונם. לאחר שתים עשרה שנה שמעו השניים קול, שהיה קולו של אליהו הנביא, אשר בישר להם שהתבטלה גזרת רדיפתם והם רשאים לצאת מן המערה. במסכת שבת מסופר כי בשעה שיצאו מהמערה היו שורפים בעיניהם כל מה שהיה נראה להם כביטול תורה – אפילו עבודה בשדה. בת קול מהשמים טענה כנגדם "להחריב את עולמי באתם?" והם חזרו למערה לשנים עשר חודשים נוספים. בפעם השנייה שיצאו מהמערה הם פגשו בזקן יהודי שעושה מעשי כבוד לכבודה של השבת, ואז נחה דעתם

    לאחר פטירת אביו של ר' אלעזר, ר' שמעון בן יוחאי, חל שינוי דרמטי ביחס השלטון הרומי אל רבי אלעזר. אחרי שהעביר ביקורת על מדיניות תפיסת הפושעים של השלטון, מינה אותו השלטון להיות אמון על תפיסת הפושעים והגנבים. באותה תקופה סוף גנב היה לתליה. גם הפושעים והגנבים היהודים היו תחת אחריותו של רבי אלעזר ודבר זה, עורר עליו את כעסו של רבו, רבי יהושע בן קורחה שאף כינה אותו: "חומץ בן יין". רבי אלעזר ענה לו כי הוא מתעסק ומטפל אך ורק באלו שפושעים הם באמת, ומזיקים לחברה, ושאינו מטפל ופוגע בחפים מפשע. "קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכֶּרֶם", כך אמר רבי אלעזר לרבי יהושע.

    פעם אחת אף השתמש בקשריו עם השלטון הרומי כדי לגרום להריגתו של יהודי שהקניט אותו. מעשה זה גרם לרבי אלעזר יסורי מצפון קשים. לאחר זמן סיפרו לו אנשים, שאותו אדם שנהרג, היה רשע, ושלבטח הגיע לו עונש זה על דברים אחרים שעשה ושיכול רבי אלעזר לסלוח לעצמו, אך הדבר לא הניח את דעתו של רבי אלעזר. הוא קרא על עצמו את הפסוק: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו". הגמרא ממשיכה ומספרת שלאחר מכן, בוצע ברבי אלעזר ניתוח, בו הוציא שומן מבשרו אל מחוץ לגופו. לאחר שהשומן שהה מחוץ לגופו ולא הסריח, ראה זאת רב אליעזר כסימן מהשמים שפעל כשורה וללא רבב. לאחר מעשה זה שינה וקרא על עצמו את הפסוק: "אף בשרי ישכון לבטח".

דילוג לתוכן